כשאנחנו מתכננים שיפוץ, כולנו רוצים שהבית או סביבת העבודה שלנו, המקום בו אנחנו שוהים רוב שעות היממה, מנהלים בו את מערכות היחסים שלנו, חיים, חושבים ויוצרים בתוכו – יהיה מקום מיוחד שאנחנו באמת מתחברים אליו. גם אם איננו יודעים להסביר מדוע, להבהיר את כוונתנו לבן או בת הזוג, או אפילו למעצבת הפנים.
זוגות רבים הולכים לאיבוד בחנויות, נלחצים מהמחירים הגבוהים של כל פריט, שאפילו אינם יודעים איזה משקל יהיה לו בהשגת התוצאה שהם מקווים אליה. מסבירים להם שישנם סגנונות שונים ומבלבלים אותם עם תמונות צבעוניות מהקטלוג. הם אומרים למעצבת שהם אוהבים כפרי, מודרני, או וינטג' ועדיין אין להם מושג ברור לאיזה בית הם ייכנסו בסוף התהליך. הם מוצאים את עצמם באחת התקופות הלחוצות בחייהם: הפרויקט מתקדם, הם חייבים לקבל במהירות החלטות חשובות, לשכור אנשי מקצוע ולהוציא כספים רבים.
עצרו!
אל תצאו לדרך לפני ששאלתם את עצמכם את השאלות החשובות באמת:
האם תעדיפו תחושה של מרחב או של ביטחון ויציבות?
האם אתם שואפים לחללים פתוחים ותרצו להסתכל על העולם מלמעלה, לנשום נוף וירק סביבכם, או שאתם אנשים של ספרים וחברים ומתעניינים במה שקורה בבית פנימה?
האם אתם אנשים של חומר, או של רוח?
מה עושה לכם האור?
תרצו שיהיה חזק ובוהק או שתעדיפו או מסונן ולא ישיר, המשרה צללים ארוכים על הקירות?
האם מגע החומר הוא מה שמפעיל אתכם: ללטף את הקרירות של האבן, לחוש את החספוס של העץ או להרגיש את הטמפרטורה הקרירה של הברזל?
אילו מקורות השראה נוגעים בנימי נפשכם?
לאילו סיפורים תרצו להתחבר בהיסטוריה המשפחתית או האישית?
האם אקזוטיקה ותרבויות רחוקות מרגשות אתכם?
האם תחביב או כלי נגינה אהוב ישרו עליכם תחושה של משמעות, כשיהיו נוכחים במרחב?
ובכלל עד כמה אתם אוהבים וצריכים חפצים מרובים, או מוכנים לוותר עליהם לטובת מרחב נקי ומסודר?
מה הצבעוניות הנוחה לכם?
צבע הוא שפה, צבע משפיע מאוד על מצב הרוח והאווירה השוררת בחדר.
עד כמה תרצו שיהיה דומיננטי או טרנדי, בהנחה שהוא יהיה נוכח איתכם מספר שנים לפחות.
מה הסגנון שלכם?
איזה סגנון אהוב עליכם?
השאלה נשמעת מפחידה, אבל אפשר להירגע.
רוב בני האדם, אלא אם כן זהו תחום ההתמחות שלהם, לא ידעו להגדיר במדויק מהו הסגנון אליו הם "מתחברים" (ביטוי שבא להגיד משהו על יחסך או טעמך, אך ללא יכולת לנמק או להסביר).
רבים לא נותנים על כך מספיק את הדעת.
במקרה הטוב הם משוטטים בין עיצובים באינטרנט ואולי נועצים בפינטרסט תמונות שגירו להם את המחשבה והדמיון. אחרים מבקשים סיגנון שראו "כזה" אצל חברים.
סגנונות העיצוב הם סימן מוסכם שמכוון למקור השראה מסוים – אבל זהירות: עיצוב חלל מגורים הוא לא בניית תפאורה למחזה.
גם אם תקראו למה שמדבר אליכם סגנון סקנדינבי, או פרובנס, אנגלי קולוניאלי, או טרופי – הרי לא תצפו שהבית החדש שלכם ייראה כאילו יצא באמת למסע מסביב לעולם.
אלו יהיו חפצים, חומרים, מראות וזיכרונות (מומלץ שלכם ולא של המעצבת או הז'ורנאל) שמעוררים אצלכם תחושות רצויות.
אין טעם לנסות ולחקות תרבות שאינה שלכם – מעל לכל חשובה האותנטיות, האמת הפנימית שלכם ושל משפחתכם.
עיצוב פנים באסתטיקה יפנית
אסתטיקה יפנית ובאופן מיוחד ה-Wabi-Sabi אינם סגנון, אלא דרך חיים. זהו סט של ערכים שורשיים, מהותיים ועמוקים, בני למעלה מחמש מאות שנה, שמלווים את התרבות היפנית עד היום. גם בפרשנות המודרנית שלהם, הם מהווים את המסד לחשיבה וליצירה היפנית.
זו דרך חיים אוניברסלית, שיכולה להיות מיושמת בכל מקום
בעולם. היא לא נוגעת רק לעיצוב, אלא להתנהגות האנושית בכלל. אני מזמינה אתכם לאמץ
את עקרונות האסתטיקה היפנית גם בעיצוב הפנים.
דרך התה - וואבי סאבי 侘寂
הוואבי-סאבי, דרך התה, התפתח במאה ה-16 בחצרות הארמונות של השוגונים (האצולה היפנית) העשירים ורבי הכח. זהו סגנון פילוסופי מורכב, מרתק וייחודי. הנזירות הזן בודהיסטית העדיפה לשמר אותו בסוד והוא קשור לסגנון אנטי-אסתטי מתמרד ולעניינים מסתוריים אחרים.
לפי הזן, מילים רק מעכבות את ההארה האמיתית ולהוריד את הווואבי סאבי לרמה המילולית, זאת פגיעה ברוחו ובמהותו. לאונרד קורן, מחבר הספר "וואבי-סאבי למשוררים ולאמנים", ניסה ללא הצלחה לגלות את ההגדרה המדויקת, כשערך את המחקר לספרו. ההגדרה שלו הפכה במהרה לזאת שמקובלת במערב.
"וואבי-סאבי הוא יופיים של דברים לא מושלמים, ארעיים וחסרים.
זהו יופיים של דברים פשוטים וצנועים.
זהו יופי של דברים לא מקובלים."
באדריכלית אפשר למנות מספר צורות ביטוי לווואבי סאבי, הוא מייצג את ההיפך הגמור מאידיאל היופי המערבי, המרהיב, המושלם והנצחי. ווואבי-סאבי הוא יופיו של המינורי, של הזמני והחבוי.
וואבי (Wabi) – מסמן פשטות וצניעות, שבאמצעותה נגיע למקום יותר גבוה מבחינה רוחנית ונפשית.
סאבי (Sabi) – שיני הזמן, שהופכות להיות דבר אסתטי. היכולת לאהוב, להעריך ולהביא לקדמת היצירה האדריכלית את החלודה, סימנים של מים על אבן, את העץ המאפיר והפשתן המשופשף.
וואבי סאבי באדריכלות המסורתית
שימוש משני: שיעתוק, להוציא דברים מההקשר שלהם. להעניק חיים חדשים לחומר.
החייאה ותיקון: לקרמיקה תפקיד מרכזי כאן – הכלים שנפגמו במהלך העשייה, אלה שנמצאו במזבלה של בית היוצר, מקבלים את המקום המרכזי. הדגשה של האקראיות בתהליך היצירה.
Kintsugi 金繕い:אמנות איחוי שברי קרמיקה בזהב.
Kasuri Cotton絣:החוט נצבע בצבע מתחלף. אי אפשר לדעת מה תהיה התוצאה. אין דוגמה ברורה מראש. האמן נותן למקרה להכתיב את התוצאה. הוא מוותר על השליטה לטובת אי הודאות של התהליך. זאת היכולת להתפעם מהתאונה של הטבע.
הוואבי סאבי המודרני
מאדיר את השלמות שבחוסר השלמות. הוא מסתורי לא מוגדר וחמקמק. יש בו קורטוב מהתובנה המתלווה להיות הדברים בני חלוף, צנועים, פשוטים, מהוהים, לא מושלמים ומתכלים.
הוא מוקיר את החומר הטבעי, הצנוע המתיישן בכבוד ולעיתים עושה שימוש בחומר ממוחזר או ב-readymade.
המערב מאמץ את מערכת הערכים הזו רק 300 שנה יותר מאוחר, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים. התנועה הבריטית של Arts and Crafts חוזרת לשורשים של האומנויות העממיות ושל עבודת היד. מדובר בזרם אמנותי בעל פרשנות מודרנית, שאינו נשען אך ורק על רומנטיקה של הישן.
הוואבי סאבי חובר לעוד זרמים וסגנונות בעיצוב העכשווי, שמעניקים ערך לחומר הטבעי והאותנטי. הוא מתבטא בעיצוב הסקנדינבי של מחצית המאה העשרים בריהוט העץ החשוף, טקסטיל פשתן וצמר בצבעים בהירים, מינימליזם צורני וניקיון.
זוג האדריכלים צ'רלס וריי איימס יצרו וואבי סאבי מקומי בקליפורניה. הבית שתכננו Pacific Palisades, צנוע ואנושי. זהו בית בהשפעה יפנית עם וילונות אנכיים, מזרני טטמי ומנורות נייר של איסומו נוגוצ'י. המטרה המוצהרת שלהם היתה – להראות את פשטותם של הדברים.
במהלך המאה העשרים מתפתח ה"עיצוב האיטי" כתגובה לצרכנות מופרזת ולו שישה עקרונות: להגיע לשורשים האמתיים של הצרכים, מבלי להיזדקק לאופנות שמכתיב השוק. יצירת רגע ליהנות מחמשת החושים האנושיים. עיצוב חלל לחשיבה, תגובה, חלום והשראה. העיצוב מאזן בין המקומי לגלובלי ובין החברתי לסביבתי. הוא ברור, משתף את הלקוח ומטפח את הפוטנציאל העיצובי שלו.
וואבי סאבי עכשיו
גם עבורנו היום, צורת החשיבה של הוואבי סאבי היא דרך חיים וחשיבה מהפכנית, ששואפת לצמצום חומרי שיאפשר לרוחני לתפוס את מקומו בביתכם החדש.
עיצוב של פעם בחיים
משהו שנפגם יש בו ערך ייחודי. המכוער הופך יפה. כלים מעוקמים, שבורים או סדוקים מקבלים את הערך האסתטי הייחודי שלהם. אמנות האיחוי מופיעה גם בקרמיקה, בעץ ובטקסטיל.
הביטוי היפניichigo, ichie期一会 משמעותו פעם בחיים. מה היה קורה אילו למדנו להעריך את הטיפות והסדקים של החיים הלא מושלמים שלנו?
פינה קטנה להניח בה חפץ אהוב
דרך הזן מבקשת לא להיות שיפוטי או שבוי בקונספציה.
לרוקן את המוח (Mushin 無心 – no mind).
קחו לכם מספר דקות שקטות בכל יום, הרבו לבקר בשוקי פשפשים, הכינו פינה קטנה להניח בה חפץ אהוב והחליפו אותו בכל עונה.
לטפח וואבי סאבי
"בית שהוא וואבי סאבי מלא אופי כפרי גס, מלא חן וחפצים שהם יחודיים לכם", אומרת רובין גריגס לורנס, מחברת הספר הבית הוואבי סאבי – Lawrence, author of Simply Imperfect: Revisiting the Wabi-Sabi House.
Sabi– דברים משומשים שמספרים סיפור חיים. חמרי בנייה מפירוק נעשו פופולריים. לעולם אין להשתמש בחיקויים ודברים שעשו אותם להיראות ישנים.
אל תמהרו להיפטר מחפצים מעוררי נוסטלגיה, מהעבר שלכם או משפחתכם. הסתובבו בחנויות יד שניה ובשוקי פשפשים, מכירות פומביות ותכולת בתים. בואו מוכנים עם רשימת מידות, דוגמאות צבעים והיו גמישים – אין לדעת מה תמצאו. מותר לערבב סגנונות, אך שמרו את ערך הזן של צניעות ומיעוט חפצים. על כן, הקפידו לקנות מעט וטוב.
פנו מקום
אנשים מרגישים כי גיבוב חפצים ואי סדר הן הבעיות שמונעות מהם ליהנות מהבית.
ריכוז – גם למי שאינו מתרגל מדיטציה יש צורך למצוא מקום בבית להתבודד ולהיות בריכוז עם עצמו. יש לתת על כך את הדעת בתכנון הבית החדש שלכם.
ליצור מקום על ידי הוצאת חפצים מיותרים.
גיבוב של חפצים הוא הגורם הראשון למתח בגלל הצורך לאחסן, לסדר ולממן את המקום, וזאת ללא קשר לאיכות החפצים. אנשים רואים עצמם כהמשך של החפצים שלהם. החפצים שלנו הם אנחנו. לכן צריך לשמור רק את אלה שגורמים לנו הנאה ומבטאים אותנו. הרעיון הוא לאזן בין שימושי ליפה: כל חפץ צריך להיות יפה, או שימושי, או שניהם.
יש דרכים שונות לעשיית סדר. אחסנו את החפץ היכן שמשתמשים בו, בגובה נוח, דברים קלים מעל לדברים כבדים. וכן לאחסן חפצים דומים יחד.
ניקיון
בזן הניקיון הוא טקס מדיטטיבי. ניקיון הסביבה הוא ניקיון המוח. החפצים משופשפים וממורקים מרוב ניקיונות. עדיף להשתמש בחמרי ניקוי טבעיים: סודה, חומץ, סודה לשתיה, מי לימון ומלח. שמן זית לשימון עץ.
רעשים טובים
רעש הוא מפגע, מוציא מריכוז, פוגע בבריאות. הבית צריך להיות מפלט מרעש. ישנם גם רעשים בתוך הבית – המטבח הוא החדר הרועש ביותר בבית. המטרה היא להביא רעשים טובים לתוך הבית כמו גשם על החלון, או משב רוח ולהפחית רעשים של מכונות, מכשירי חשמל, טלויזיה, מוזיקה רועשת ודיבור קולני. לפחות 25% משטח החדר צריך להיות מחופה בחומרים אקוסטיים בולעי רעש: שטיחים וילונות, מדפים עם ספרים וחיפויים אחרים מחומרים טבעיים. רהיטים מרופדים, רצפת שעם.
לגור קרוב לטבע
החלק החשוב בבניית סביבה חושית בריאה הוא להגדיל את שטח החיכוך עם אלמנטים מהטבע: רוח, אוויר, אור, שמש, גשם, מראה נופי. הקרבה לטבע מורגשת דרך הפתחים, גודלם והמפנה שלהם. המצאותו של אור טבעי היא הכרחית, גם אם נעדיף אותו עמום.
המוזה שבפרחים – תמיד לשמור מקום למשהו צומח מתחלף עם העונות. סידורי פרחים ספונטניים. Nagarie– פירושו לזרוק פנימה, מונח ברישול ללא מאמץ.
חומר
מגע ומראה החומר הטבעי מעוררים תחושות עזות וחיוביות. הם ירגיעו נפש עייפה מהחיים המודרניים ומהפרעות אחרות. הווואבי סאבי מעריך חומרים טבעיים כמו נייר, במבוק, בוץ ואבן. שיש יקר וגרניט הם אומנם טבעיים אבל לא מספיק צנועים עבור הווואבי סאבי.
רצפה היא השטח עמו באים במגע הרב ביותר וטוב יהיה אם תהיה מעץ, אבן, טרצו, או בטון מוחלק. על הקירות נעריך טיח מינרלי או טיח מרוקאי, דלתות וחלונות בעץ או ברזל. הריהוט ירופד בפשתן, או בכותנה והריהוט עצמו מעץ, במבוק, קש או ברזל.
חיקויים לחומר הטבעי אינם מייצרים את אותה תחושה ורצוי להימנע מהם על אף הפיתוי שבמחיר ובפרקטיות.
לפי המסורת היפנית צבעים בוהקים מעייפים את העיניים ובעקבותיהם את הגוף והנפש. צבעים שעוזרים לנו בכך הם צבעים השוואבים מהטבע, מצמחים, מאבנים, מעצים: ירוקים, חומים, אפורים, לבנים אפורים, זהב, חלודה. כך נוצרת אוירה של שלווה והרמוניה.
אור ותאורה
הווואבי סאבי מעדיף עמימות וצללים על פני אור ישיר. באור עמום העין יכולה לנוח. לא להאיר מלמעלה באורות חזקים וישירים. השתמשו באור צד או נרות. גוון האור צריך להיות צהוב, רצוי עם עמעום. מנורות לד חייבות להיות באיכות מעולה כדי לשמור על הבריאות ועל דיוק האור המוחזר מצבעים שונים.
היופי שבחפץ בודד
המושג היפני ma עוסק ברווח בין הדברים, שחשוב לא פחות ואולי יותר מהדברים עצמם.
העין צריכה לנוע ללא הפרעה מדבר לדבר. אם היא מופרעת- הסירו את החפץ.
א-סימטריה
הטבע אינו סימטרי והוואבי סאבי נסמך על א-סימטריה. המטרה היא להסתכל אל מעבר ליופי הקונבנציונלי ולמצוא יופי גם בדברים שאחרים, אולי אפילו, יגדירו כמכוערים.
אותנטיות
הכניסו חפצים עשויים ביד, חפצי אמנות ועתיקות. ה-craft וה-DIY, אמנות במחזור ו-ready made מוכרים בזרמים שונים באמנות, בעיצוב ובאופנה. חפצים שהיו שייכים למישהו מביאים לבית שלכם גם את הרגש והנשמה שבהם.
ריהוט
הצללית הנמוכה של הריהוט עושה אותו פחות פורמלי והישיבה עליו נוחה יותר. במזרח יושבים ממש על הרצפה, או על הטטאמי. בחדר קטן בחרו ריהוט שמורם מהרצפה ומרגיש קליל. אל תשתמשו בריפוד בצבע רועש. העדיפו דוגמה וטקסטורה מינימליים.
אירוח
האירוח והשיחה חשובים בסגנון החיים האיטי, כמו גם האכילה בצוותא. תשומת הלב צריכה להיות לכך שהישיבה תהיה נוחה. חדר לא עובד אם אף אחד לא רוצה לשבת בו. שימו שמיכה על הספה ודאגו שליד כל כסא יהיה מקום להניח את הספר, או את כוס שתיה.
באיטיות ובתשומת לב
החיים המודרנים מהירים ולוחצים. תמצית הווואבי סאבי – להעריך את הטבעי והפשוט ולהניח למלאכותי ולמושלם. ווואבי סאבי הוא להסתפק בפחות, אך להעדיף את האיכות הטובה העמוקה והאותנטית.
בטקס התה הכל נעשה באיטיות ובתשומת לב.
5 הדקות הראשונות מוקדשות אך ורק להעריך את יופי הספל שהאדם שותה בו.
הווואבי סאבי שואל 3 שאלות:
האם הדבר הוא שימושי?
האם הדבר הוא יפה?
האם הדבר הוא בעל משמעות?
בית עם נשמה
הזהרו מבתים שמצטלמים נפלא אך לא ניתן לגור בהם – הם לא לאנשים אמיתיים. בתים עם נשמה בונים לאט. אוספים את החפצים לאורך זמן. צריך להמתין להזדמנות למצוא אותם על הדרך. זכרו – לוקח זמן להרגיש בבית.