עדי עזר ויותם שפרוני נפגשו בתחרות "48 שעות" בה מתבקשים מתמודדים ליצור סרט קצר תוך יומיים. עדי, אשר סיימה תקשורת חזותית בשנקר פגשה שם את יותם, בן 27, סטודנט שנה ב' לעיצוב פנים ב-HIT. חברה משותפת יזמה את הסרט והזמינה כל אחד בנפרד להשתתף. הפרויקט נכשל ולא הגיע לסיומו במועד אבל הסרט של חייהם רק התחיל. יותר מאוחר הם יזהו בצילום ישן, כי שנתיים קודם לכן נכחו באותה מסיבה, אבל זה כנראה לא היה הזמן שלהם להיפגש עדיין.
ב- 2017 פגשתי אותם ביריד "צבע טרי" https://wabi-sabi.co.il/%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C-%D7%9C%D7%91%D7%9F-%D7%A6%D7%91%D7%A2-%D7%98%D7%A8%D7%99/, שם הציגו מספר עבודות בשיתוף פעולה עם המעצב אמיר רווה ויצרו קולקציית ריהוט ותאורה, אשר נבחרה על ידי מוזיאון העיצוב חולון כפרויקט מצטיין. השארתי כרטיס ביקור ביריד, הם לא התעצלו והתקשרו להציג את עצמם.
בהמשך, ראיתי אותם ב"מזל דגים" ביפו. אחרי ההצלחה ביריד, המשלמה ביפו ארגנה עבורם תערוכה בחלל זמני בסמטה הציורית. הם ציינו בה את סיום מגוריהם ביפו עם המעבר שלהם לשוהם. הנכדות שלי חגגו על המוצגים הטומנים בחובם קורטוב של הומור.
אני פוגשת אותם עכשיו בדירה בבניין בשוהם. לא צפוי לזוג אמנים מקוריים. המעבר הותאם לשלב בחיים בו הם מבקשים לפצוח בדור ההמשך. אבל גם את חלל הדירה ה"רגילה" הם השכילו לנצל בצורה יצירתית. מהחלונות נשקף הנוף של הגינה הציבורית ובגינה של הבניין המשותף הם הקימו ערוגות חרס ענקיות ובתוכן גדלים חצילים ושאר ירקות.
הכישרון והיצירתיות המקוריות וההומור עם לא מעט חוצפה וגם הרבה מזל הביאו אותם כברת דרך. מאז שהתחילו את הסטודיו ב- 2015 הם זוכים להכרה בכל מסגרת אפשרית. פרס צבע טרי 2017, הוא לא האירוע החשוב של השנה הזו. הבמאי קוונטין טרנטינו ואשתו הטרייה דניאלה פיק רכשו מהם עבודה מסדרת התמונות Layers. יש סיפור נפלא של צירופי מקרים איך היגיעה עבודה של זוג המעצבים הצעיר והלא מוכר יחסית לידי זוג הסלבס, אבל זה בהחלט מאפיין את דרכם. סיפורים שזורים בחייהם ובעבודתם.
Layered plexiglass LED illumination wall piece inspired by derets night on the edge of the city and sea
אחת ההזדמנויות הראשונות ניתנה להם על ידי גיורא אוריון בתערוכת היחיד 'סיפורים באור וצל' במשרדי דומוס, המפיקים את אות העיצוב. הוא הכיר להם אנשים ופתח להם דלתות. גם גיל רויטר המעצב והטרנדולוג נתן להם רעיונות והשראה וקישר אותם לאמנים ולטרנדים. שרון תובל, אוצר מלונות ישרוטל לקח עבודות למלון "יערות הכרמל" וגם לתערוכות האמנים הצעירים שמתקיימת במלון Royal Beach בתל אביב. בלוג העיצוב DesignBoom הבינלאומי בחר את עבודת שכבות לתערוכת התאורה Happy LED Life.
במדור "כתבו עלינו" באתר שלהם, ישנן כתבות מכל עיתון עיצוב בארץ. ההכרות עם אריק בן שמחון, מעצב הרהיטים היצירתי התחילה כשיותם בא בתחילת הדרך לחפש עבודה בגלריה בנחלת בנימין. אריק סירב לקבל אותו בנימוק שהוא יצירתי מדי. זה יכול היה להישמע כמו תירוץ להיפתר ממנו, אלא שאז נפתח חלון כאשר נתן להם חשיפה בגלריה ושילב את עבודות השכבות בין יצירות הריהוט שלו.
Design by StudioKnob : Storytelling lighting and home decor
איך הם מגדירים את עצמם?
Story telling home décor
יצירת פריטים שיש בהם סיפורים, שיש להם איזה נימוק.
הם יוצרים מready made ומתוך החפץ יוצא סיפור.
"חברה הביאה מלכודת עכברים וחשבה שמדובר בלוח חשמל ישן, הלכנו עם המחשבה הזאת ועשינו ממנה מנורה", שיתוף פעולה עם גידי גילעם.
"לפעמים אנחנו מביאים את הסיפור החדש על החפץ המוכר. רואים את החפץ באור חדש". ענף שעושים ממנו מנורת קן לציפור, בנוי בצורת רוגטקה – כלי הנשק שקוטל ציפורים? מחשבה.

Design by StudioKnob : Adi Azar & Yotam Shifroni
"זה זורק אותנו לילדות. אחד העקרונות הוא אלתור. זה דבר שחוקרים אותו גם אקדמית. הקשר בין אלתור לעיצוב. המאלתר מפרק כל מה שנראה גמור ושואל שאלות מחדש."
"גישה אחרת היא לעורר דו-שיח עם המשתמש. יש לו תפקיד ביצירה."
הסיפורים מתחילים מחפצים שאנשים זורקים, מהאקראי. אבל החפצים אמורים להיות אמנות שימושית וככזו עליהם להיות מיוצרים בדרך מתועשת. אחרי שיש פרוטוטיפ, מחפשים דרך לעשות מזה מוצר שחוזר על עצמו בפס ייצור. זה אתגר גדול בארץ.
furniture legs clocks designed by StudioKnob : Adi Azar & Yotam Shifroni
wall clock with a statement. made from recycled | upcycled | repurposed | reclaimed furniture legs. cool idea made into a special and powerful design object
עבודת השכבות יוצאת מתוך צילומים ישנים או חדשים, פורשת אותם לחמש שכבות עומק ומעבירה אותן לחומר, בדרך כלל פרספקס וגם פורניר. יותם שואל מליאונרדו דה וינצ'י את הספומטו ("לעשן או לכלות בעשן" 😉 מיזוג מעודן של גוונים המרכך באמצעות אור וצל. ככל שהגופים יותר רחוקים, כך הם יותר אווריריים. זה מה שיוצר תחושה של פרספקטיבה. האור מאחור מטשטש ומאפשר לתת מופעים שונים כאשר העבודה כבויה או דולקת.
“Click” is the sound of substance caressing substance and light that flows between them. Click is an invitation from us to you to touch, change, INTERACT.
עם אמיר רווה מנגריא הם יצרו שש עבודות. מיכל ויטל הפגישה ביניהם ואצרה את שיתוף הפעולה המוצלח. שידת מריאן טואלט המראה מעוצבת כגיליוטינה. זה לוקח תכנים מאוד קשים ומעצבים אותם בצורה הומוריסטית. כאשר נותנים שם ליצירה זה מעביר בתוכו את הסיפור. השמות נותנים למי שמתבונן בעבודה עוד נקודה לחשוב עליה.
אז איך נראה סדר היום של שני יוצרים, שהם זוג, שעובדים מסטודיו שהוא הבית? הם מדברים על זה שקשה לשים את הגבולות, אבל הבית/סטודיו נראה לא פחות מסודר ממשרד קונבנציונלי. לוח תכנון על הקיר, פיתוח מוצר, פגישות, טלפונים, איך ואיפה משווקים בחו"ל? נספחים מסחריים, מכון היצוא, קשר עם שגרירויות. הם לא שוקטים על השמרים. תשקיעו בעבודה שלהם. עוד תשמעו מהם.