קיבוץ

משפחה עם שלושה ילדים, עברה לבית הקבע שלה בקיבוץ והיתה זקוקה לעיצוב אחר.
שמח, לא שגרתי, עליז ממש.

כבר בשיחות הראשונות שמעתי את סיפור החיים המשפחתי, שלא היה פשוט וכלל בעיות בריאות ועוד תלאות. הבנתי שתפקידי הוא למלא את הבית הזה באנרגיה שמחה.

תנאי הפתיחה היו קשים. השיפוץ כבר היה בעיצומו. התכנון של מח' הבינוי של הקיבוץ היה בסיסי ו"מוסדי". חלל מרכזי שהחדרים יוצאים ממנו, מכל עבריו ללא מסדרונות או חציצה לפרטיות. מטבח בפורמייקה לבנה, חדרי רחצה מינימליים. התקציב המוגבל לא אפשר הרבה.

פריט הריהוט הדומיננטי הקיים היה שולחן מרכזי מעץ אגוז. הוא הווה שדרה מרכזית מסביבו נבנה כל היתר.
הוספתי מספר פריטים:  ספות, כורסת עור ושולחן קפה של Ital– Sofa בסלון. גופי תאורה בעלי צבעוניות שקופה של kartel ומנורות קיר של סטודיו ויהי. מחיצת עץ יפנית של מו סלע יצרה חציצה בין החלל הפרטי והציבורי, תוך שהיא מותירה תחושה של פתיחות. החדר קיבל מראה יוקרתי מיוחד, שלא מזכיר דירת קיבוץ אופיינית.

הצלחנו להוסיף לבית את הקסם והאווירה היפנית הנעימה.

כמה ימים לאחר תום הפרויקט הגיע טלפון משמח:
"כל כך נעים לנו בבית החדש, שאנחנו פשוט לא רוצים לצאת ממנו לשום מקום אחר”.
– המשימה שלי הושלמה כאן.