הבית שלקח אותי לקדמת הבמה. כשמגזין האדריכלות הנחשב ביותר בתחום העיצוב – 'בניין ודיור' החליט לספר על הבית שעצבתי בבנימינה, זו היתה מעין חותמת שלקחתי את הכיוון הנכון לי ביותר. עורכת המגזין זיהתה את החדשנות, האומץ והסיפור שהבית מספר, והעריכה את זה.
הקו הבולט ביותר בבית הוא השילוב של אלמנטים מאוד מודרניים, עם עיצוב יפני מסורתי בסגנון הוואבי סאבי. קיר בטון חשוף מחבר בין החוץ לפנים, נגרות מסורתית יפנית במחיצות שוג'י חדרי הרחצה שעוצבו ברוח בית מרחץ יפני, המזרן שהונח על הרצפה כאינטרפרטציה לפוטון ודלת הכניסה מעץ טיק עם הסמל המסמל ברכה בתרבויות המזרח.
חלק נוסף שבלט, דווקא בשונותו, היה המטבח, שבשונה מיתר הבית עוצב בסגנון מאוד מודרני, מנירוסטה במראה תעשייתי. 'סיכון גדול שלקחתי' – כך ציטט אותי המגזין וחתם במילים 'הסיכון השתלם'! למשטח העבודה בחרתי תלכיד אבנים אדום, שבלט ביותר לאור המונוכרומטיות ששלטה בשאר הבית, בעוד שבשאר הבית נבחרו אלמנטים מאוד שורשיים מסורתיים, כמו ריהוט בעל מראה משומש .המטבח לוקח אותנו לעידן אחר, מודרני אבל לא מנותק.
מבנה הבית בצורת ח' מאפשר הצצה לפטיו ה'כלוא' בתוכו. חלונות הבית שקופים וללא תריסים מה שהופך את החצר והבית ליחידה אחת כמעט ללא הפרדה, פרט לקו גינה הפונה לרחוב מופרד בגדר בטון וקש דחוס.
הקו המוביל בבית – יפן המסורתית עם קריצה לעתיד, קידם את הפרויקט הזה לעבר מגזין הדגל של עולם העיצוב בישראל, ואין גאה ממני על כך. הבחירה המקצועית שלי, להיצמד לאלמנטים יפניים מסורתיים, מוכיחה את עצמה!