אדריכלות יוצרת מציאות – פסטיבל האדריכלות הראשון FIA נערך בחודש שעבר בתל אביב. "האתגר המשמעותי ביותר מאז קום המדינה הוא לתכנן ולעצב מחדש את המדינה בעידן הדיגיטלי והגלובלי בו אנו נמצאים כעת". זו הסיבה, לדברי אדר' דוד קנפו, יו"ר איגוד האדריכלים, לקיום הפסטיבל הראשון לאדריכלות ישראלית, אשר כבר הוצהר שיהיה לו המשך גם בשנים הבאות.
הפסטיבל הביא למעלה ממאה דוברים ואיחד תחת כנפיו איגודים במקצועות הרלוונטיים, כאשר אגודת מעצבי הפנים בישראל IID, בו אני חברה, ניהלה שני מושבים מרתקים. מבחינתנו, חברי אגודת המעצבים, חשיבות החבירה לאיגודים האחרים היא ההכרה בתחום עיצוב הפנים כשווה בין שווים.
אני עוד זוכרת את השם מסימיליאנו פוקסס Massimiliano Fuksas מתגלגל על לשונו של שמעון פרס, כאשר היה מספר על תהליך התכנון והבניה של מרכז פרס לשלום, אשר בנייתו הושלמה לפני כעשור על חוף עג'מי. הפגישה עם האדריכל האיטלקי הצבעוני הזה, הזכירה לי את שמץ הגאווה שנלוותה לדבריו של פרס, כאשר הזכיר את שמו של פוקסס בדברו על הבניין. ואמנם גם פוקסס סיפר על התהליך הזה בגעגוע.
צילום: ארוין שנקלבך, שמעון פרס ואסתי דינור במשכנות שאננים, 1998
חזרתי השבוע לקטעי העיתונות מן התקופה ההיא. דובר אז על מבנה צנוע המסמל את השלום בדרך אבסטרקטית. לי הוא דווקא הזכיר את ריבוד שכבות הכורכר עליו הוא בנוי, והבחירה בבטון הירקרק המשתלב יפה עם צבע הים.
צילום: Amit Geron
הדבר האחרון שאפשר היה להגיד על האדריכלות של מקסימיליאנו פוקסס שהוא צנוע. המבנים שלו מגוונים, והוא מאתגר את המהנדסים שלו כאשר הוא מגדיר להם על כמה עמודים יעמוד הבניין ולא ההיפך. כאשר סיים את תכנון ה- Fiera, Salone del Mobile במילנו (1.5 מיליון מ"ר), אמרה לו אמו לא ללכת לטקס הפתיחה כדי שלא יהיה עליו ללחוץ את ידו של ראש הממשלה ברלוסקוני. ממאות המבנים, שדות התעופה ובניני התרבות שהוא בונה בכל היבשות, הוא התעכב דווקא על פרויקט קטן שעשה עבור ג'וזפה נרדיני, יצרן הגרפה האיטלקי, אשר ביקש להעניק לעצמו מתנה לכבוד יום הולדתו ה-80.
צילום: Maurizio Marcato
פוקסס הציע לו מבנה הבנוי כבועות זכוכית על עמודים, העומדים כעצים בתוך יער ובגובה הצמרות. המבנה משמש כמרכז מחקר, ומקירות הזכוכית שלו ניתן לצפות גם במופעי מחול.
אם יש סמל ליוקרה איטלקית, זוהי חברת המכוניות 'פרארי'. את הבניין שתכנן עבורם הוא תכנן ללא עמודים, כאשר רק המערכות מחזיקות את המבנה.
Maurizio Marcato
Maurizio Marcato
בפנים בקומה השנייה נבנה אגם מים, אשר גם היום 14 שנים לאחר בנייתו, לא נזלה ממנו טיפת מים אחת.
בחנות של חברו ג'ורג'יו ארמני, שיתף פעולה עם אשתו מזה 36 שנה דוריאנה, כדי לעצב גרם מדרגות מונומנטאלי. לאחר שלא נמצא בניו יורק מי שיעצבו ב"מחיר שפוי", ייצר אותו אומן עץ איטלקי, והוא נשלח בשלמותו והורכב בניו יורק. מסתבר שהגלובליזציה עובדת, ולא רק בכוון אחד…
ועל הסיבה בשבילה הוא עובד, הוא אומר: "האמנות היא הדבר החשוב ביותר בעיר. אנחנו לפעמים שוכחים את זה. עלינו לעבוד ביחד בשביל לטייב את ההבנה של קהילת האמנים והאדריכלים".
במושב עיצוב פנים: מעצבים תרבות מגורים: עיצוב בתי ודירות מגורים
האדריכל אושיר אסבן דיבר על Total Design- כיצד הוא יוצר עיצוב פנים מוקפד עד לפרט האחרון של אביזרי הפנים בעצמו. ועוד עיצוב מרהיב וטוטאלי של האדריכל טל גולדשמיט פיש, על עיצוב מינימליסטי במובן הקשוח של המילה. בתים ודירות המעוצבים בחומר אחד.
התמונות לקוחות מן האתר: http://www.talfish.com
ניצן הורוביץ סיפר איך שכנע לקוח לרכוש דירה זעירה בתל אביב, במקום דירה גדולה ממנה באשדוד, והדגים כיצד ניתן להכיל את כל הדרוש בדירת 40 מ"ר.
התמונות לקוחות מתוך האתר – https://bit.ly/2uq3tNz
עוד לקחו חלק בפסטיבל:
האדריכל לאון רוסט Leon Rost, שותף במשרד האדריכלים הדני-אמריקאי BIG, ומי שתכנן את משרדי גוגל בניו יורק, מיאמי ולונדון. זהו משרד צעיר למדי, המעסיק כיום כ-2000 אדריכלים ו-8,000 עובדים, ופותח כעת סניף גם בישראל.
והאדריכל ומעצב העל הישראלי רון ארד, אשר דיבר עם אבנר ישר על הבניין TOHA המוקם על ידם בדרך השלום, על פני שישה מגרשים שאוחדו.
