כרגיל אפתח בתיאור עבודה משלי, שהושלמה אמנם לפני זמן רב, אך לקח לא מעט זמן להגיע ולצלם אותה. זו עבודה די מינורית, אבל היא מהווה הזדמנות בשבילי להרהר ולשתף קצת בשולי הדברים בעבודת מעצב הפנים. הפרוגרמה היא הציר שמוביל את התכנון. אף פעם איננו משוחררים ממגבלות. בראשית יש להתייחס אל הקיים, היכן אנחנו פועלים גיאוגרפית ותרבותית? הגדרת הצרכים והרצונות של הלקוחות. מהם האלמנטים האדריכליים המובילים אותנו, החומרים, הצבעוניות- מה כבר קיים ומה מבקשים לשנות-במסגרת תקציב נתון.
זמן קצר לאחר שהתחלתי לכתוב את הניוזלטר הזה, פנתה אלי לקוחה בבקשה לסייע לה להשלים את ריהוט והלבשת ביתם בהרצליה. עברו שנים מאז השיפוץ האחרון והיא עדיין לא הצליחה להשלים את הריהוט והתאורה. מדובר בבית ותיק דו-משפחתי צמוד קרקע, אשר עבר שיפוץ מספר פעמים מאז שנרכש. מהתכנון המקורי של הבית נותרו מדרגות הטֶֶֶרצו הדומיננטיות, המקשרות בין שלושת המפלסים על מעקה העץ שלהן, מסגרות העץ של החלונות והסורגים לגינה.
החללים המקוריים- סלון מצד אחד וחדר עבודה ומטבח מצד שני היו מסודרים בסימטריה יפה משני צדי גרם המדרגות הדומיננטי, שעובר בליבת הבית. היה בהן חן והיה לי ברור שהם יישארו, לא רק בגלל הדרישה להישאר בתקציב נמוך, אלא גם מתוך כבוד לבית הצנוע שתוכנן לפני עשרות שנים.
לפני – לא ניתן להתעלם מגרם מדרגות טרצו בליבת הבית והן נוקו, נצבעו אך נותרו דומיננטיות בחלל.
לא היה צריך הסבר מילולי כדי להבין שהבית עבר מספר סבבים של שיפוצים לאורך השנים, כשבכל פעם נכנסים אלמנטים אדריכליים ופרטי ריהוט, שאין בהם כדי לתרום לאחידות המראה. באחד מהסבבים הקודמים הציע מהנדס, ידיד המשפחה להלביש על הסימטריה המקורית אוריינטציה חדשה, אלכסונית באמצעות הנמכות בתקרה ובכוון הנחת אריחי הטרצו ברצפה. מאוחר יותר שופצו המטבח ופינת העבודה. המטבח רוצף בקרמיקה חדשה ויתר הקומה חופתה בפרקט למינציה, ששוב לא התחשבו בכוון האלכסוני. גם הריהוט נרכש בשלבים שונים. היה כאן ערבוב של ריהוט אירופאי עתיק עם רהיטים בני כמה עשרות שנים מתוצרת הארץ, כורסה נוסטלגית מבית ההורים ושולחן אוכל כפרי מעץ גולמי. גופי התאורה עדיין לא הותאמו לתכנית התקרה. הפרוגרמה לשינוי הייתה מהוססת. מה לשמור ומה להחליף ומה עומק ההוצאה הרצויה, לאור האפשרות שהמשפחה לא תשהה כאן עוד הרבה שנים.
לפני- על הסימטריה המקורית הולבשה האוריינטציה האלכסונית בתקרה. ציר המעבר לחצר חוצה את החדר ולא מאפשר העמדה נכונה של הריהוט.
התבקשתי שלא לשנות דבר קונסטרוקטיבי בתקרה או ברצפה, כמו כן שלא להחליף את פרקט הלמינציה ואת עיטור האבן הירושלמית בפינת החדר. היה קשה לשכנע להיפרד מחלק מהרהיטים לשם השגת שקט צורני בחלל הלא גדול והאקלקטי כל כך.
בכל זאת, הגדרתי מחדש את החלל על ידי העמדת הריהוט, כך שהחזיר לחדר את האוריינטציה הסימטרית המקורית. החלל המרכזי חולק לארבעה רבעים בכוון השעון: גרם מדרגות, פינת ישיבה, פינת קריאה ופינת אוכל. המעברים שוב היו פנויים.
Photo by Itai Aviran | WabiSabi InteriorDesign
אוריינטציית האלכסון בתקרה קיבלה התייחסות בבחירת שלושה גופי התאורה הצינוריים (קמחי תאורה) מעל פינת האוכל. הריהוט נבחר וסודר בהתאמה לפונקציות המוגדרות. ספת ר (שמרת הזורע) הוזמנה לפי מידה וצורף לה שולחן קפה מזכוכית בעיצוב לה-קורבואזיה (נטורה), כאשר השטיחים האוריינטליים משתקפים דרכו. הכורסאות הוותיקות רופדו מחדש בבדים דומים לריפוד הספה וכריות קטיפה בפלטת הצבעים מתוך השטיחים מעטרות אותה. בפינת הקריאה שממול נאספו כל הרהיטים העתיקים ובפינת האוכל נותר השולחן הכפרי. צביעת החלל בגווני אפרסק ווילונות שיפון לבן מאחדים את הכל לכדי יחידה מלוכדת אחת.
לצפייה בגלריית התמונות מבית הרצליה לחץ כאן >>
