חוות La Collina (הגבעה באיטלקית) – מקום שממחיש את המקוריות, הדיוק, הקרבה לטבע ולמסורת, בשילוב עם טוויסט מודרני. האתר שתוכנן בידי האדריכל Terunobu Fujimori ונפתח בינואר 2015, הוא בעיני, דוגמה מושלמת לתכונות היפניות שאני כל כך מעריכה: הקפדה על פרטים, עמלנות ונכונות לשרת ולעשות את הכי טוב שאפשר, בכל מה שנוגעים בו.
החווה היא מקום משכנו של מפעל ממתקים, שראשיתו ב-1951, בידידות בין,Tanya יצרן ממתקים יפניים, הנקראים ווגשי ממתק יפהיפה, אך לאו דווקא ערב לחיך המערבי, לבין ידידו ויליאם ווריס – מסיונר גרמני ויצרן עוגות הנקראות באומקוכן (Baumkuchen – עוגות עץ). גם כאן ניתן להבחין שהרב-תרבותיות לא זרה ליפן.
ברוח החברתיות והקשר לטבע, החליט המפעל להעביר את פעילותו לאזור הכפרי מיקשימה (Mikashima) ליד אגם שיגה מצפון לקיוטו, לסביבה אקולוגית – כדי לעבוד עם החקלאים המקומיים. האדריכל פוג'ימורי תכנן את הכפר, כשבפתחו מבנה ההנהלה המזכיר בצורתו סילו חקלאי.
יתר המבנים בנויים מחומרים אורגניים וגגותיהם מהווים מצע לגידול צמחיה. כל העמודים והקורות נותרו בצורת גזע העץ הגולמי וכך גם החלונות, הדלתות והריהוט. הקירות בנויים טיט ומחופים באותו החומר, וצורות הבתים אורגניות. ברחבי הכפר השתמש פוג'ימורי בטכניקה מסורתית לשימור עץ האדר – על ידי העברתו בשרפה מבוקרת.
הלוחות שמתקבלים בסיום התהליך, מפוייחים ועמידים לפגעי הטבע.
במבנה המרכזי המכיל את חנות העוגות, נעשה שימוש מעניין בשיקוע הפחמים השחורים בטיח הלבן.
שאר החומרים במבנה, הם ברזל שחור וזכוכית, שמאחוריה ניתן לצפות בפס הייצור של העוגות. בקומה התחתונה – דלפקי המכירה ובקומה השנייה – בית הקפה עם שולחן מרכזי ענק ומעליו גוף תאורה מונומנטלי.
ביתר המבנים שוכנות עוד מסעדות, כיתות לימוד ומשרדים ובגב המבנה, שדה אקולוגי המספק את חומרי הגלם לכל אלה. בכל מקום ניתן לראות את בעלי המקצוע מפעילים ומתחזקים את המקום, רק כך ניתן לשמור על השלמות הזו בלתי פגיעה. בעיני, זאת דוגמה אמיתית שחודרת מיד ללב, לשימוש בכנות, במסורת, באיפוק ובצבעוניות היפנית, שכל כך מרגשת אותי – במבנה עדכני ומודרני.
אני מאמינה שעיצוב ששואב את ההשראה שלו מהאסתטיקה היפנית, יכול בהחלט להיראות חדשני ועכשווי.
