האדריכלות היפנית המסורתית מושתתת על כמה אלמנטים- מבנה עץ נושא קירוי בלבד בעל מודולות במידות קבועות. המילואות הן מחיצות בעלות מסגרות עץ דקות ונייר (shôji) הניתנות להסרה על פי הצורך, מרפסת היקפית מקורה הנסגרת במחיצות עץ להגנה מפני הקור. את הבית מקיף גן וזה מוקף חומה בדרך כלל. הרצפה מכוסה בטטמי גם הוא מקש דחוס.
אדריכלות יפנית קשורה בקשר אינטימי לטבע. כל החומרים טבעיים, הבית פתוח מכל הכוונים המבט תמיד מופנה לטבע והחוקים הם חוקים של איזון.
שלא כמו האור הים תיכוני, תאורת אור יום די נדירה ביפן. האור לא ישיר ולא חזק ומזג האוויר מעונן וסוער תקופות ארוכות בשנה. על כן צריך להפיק את המקסימום מהאור הזמין וישנה רגישות רבה לטיפול בו.
באתר הארכיאולוגי Sannai Maruyama שוחזר מגדל מלפני 3000 שנה בגובה 15 מר' שנועד למדוד את תנועת השמש.
כמו במקומות אחרים, גם האדריכלות היפנית מותאמת לתנאי האקלים. אולם ביפן שלא כבמקומות אחרים הטבע עומד במרכז האדריכלות של מקומות קדושים. על פי מסורת השינטו המקום שייך לאלוהות kami שהיא גם הטבע עצמו. על כן הבונים בית מקיימים טקסים על מנת לבקש רשות מהאלים. לאור יום, כאחד מהאלמנטים של הטבע יש מקום חשוב.
קיוטו הרשימה
על חשיבות האור לאדם היפני – בכתבים העתיקים מסופר ש Amaterasu אלת השמש העניקה לקיסר הראשון Ninigi מראה קדושה (אור) כאות לברית בין האדם לאלים.
יצירות ספרותיות יפניות מעידות שהיפנים אוהבים את תחושת הפנים הזו של אורות וצללים. בספר המסות שלו "בשבח הצללים"הסופר ג'וּנְאִיצִ'ירו טַנִיזַקִי 1965-1886 (תרגום דורון כהן) פורס את השקפתו האישית בנושא אסתטיקה ומקונן על המודרניציה שנכנסה ליפן. הנושא המרכזי הוא האור ועד כמה לא נעים כאשר הוא בוהק מדי. ההעדפה התרבותית של הצללים על פני האור היא גם מטפורית. העדפת הרמיזה על פני הבוטות, העקיף על פני הישיר, השתיקה על פני הדיבור, הריק על פני המלא הם כולם סימנים לנימוס ולעידון תרבותי.
יש שקושרים את זה לראייה אליפטית מטושטשת. האדריכלות המסורתית הקדושה והעממית מצאה דרכים חכמות לטפל באור הטבעי:
- שימוש בשוג'י – מחיצות הנייר
- מסכי גלילה (noki) מרפסות פונות דרומה (engawa)
השוג'י -מחיצת הנייר באה גם להגן מפני רוח וחרקים וגם לווסת את האור.
השוג'י לא שקוף ומעביר 50-60% מהאור ועל כן מרכך את האור במידה שהוא בעוצמה. מאידך, כאשר השמש נמוכה בין הערביים או בחורף היא מגיעה בזוית כזו שמחיצת הניר מעצימה אותה. מאחר שמדובר בנייר ולא בזכוכית לא נוצר אפקט חממה כתוצאה מהקרינה הישירה. פנים החדר נותר מואפל ונעים והאור הקרוב למחיצות רך.
בזמנים מסויימים ביום, אם האור אינו מספיק מסירים את המחיצות.
בזמנים קרים מוצבות מחיצות עץ אטומות במישור החיצוני של המרפסות. היום הם הוחלפו חלונות זכוכית שמתירים לאור להיכנס
הטוקונומה tokonoma היא האזור המקודש בבית שמקושט במגילה מצויירת ובסידור פרחים. אזור זה יזכה כמעט תמיד לחלון מיחד משלו כדי להאיר אותו.
הנייר שמשמש ליצור השוג'י מהווה גם חומר ליצור פנסים andonלתאורת לילה ואפילו לפנסי רחוב.
במקדשים האמצעים להפחית את הקרינה אף טובים מאלו שהיו בבתים הפרטיים.
הארכיטקטורה של מקור אור בלתי ישיר נחשבת מאוד רוחנית ומרוממת נפש.
קיוטו מקדש ליה סה קה
הגן היבש הוא אלמנט הקיים בעיקר במקדשים ובבתים אמידים, שכן הוא מצריך הרבה מאוד כח אדם לתחזק.
הגן היבש Karesansui המפורסם ביותר הוא ריו אן ג'י Ryôanji מהמאה ה-15 בקיוטו. הוא זרוע 15 סלעים מכוסי טחב זרועים במשטח מכוסה חצץ לבן, המדמים איים בים ומהוים נקודת התמקדות לנזירים המודטים. במקדשים בכלל יש צורך באלמנט אור כדי להדגיש את הרוחניות.
הגן הוא במפנה דרומי והחצץ הלבן מחזיר את האור ומעצים אותו. (מדידת האור 8000 lux) חפצים מוזהבים בתוך המקדש מחזירים את האור גם מבפנים.
