בנימינה 2

חזרתי לבנימינה.
כמה שנים קודם לכן עזבתי את המושבה הקסומה ועברתי לתל אביב, אבל הפרויקט הזה הזכיר לי למה אני כל כך אוהבת את המקום.
בית רעפים ותיק בן שתי קומות לקראת שיפוץ, מותז בטון ועם חלונות דמויי קשתות בסגנון שנות ה-70, התקופה בה נבנה.
לכאורה, שום דבר מיוחד. אבל, כשמסתכלים על הסביבה שלו, מגלים שהוא מוקף צמחיה ירוקה כמו נבלע לתוך הטבע, ומזה אני לא יכולה להתעלם.

ההחלטה הראשונה שלי היתה לתת לטבע להכנס הביתה.
חלונות יפים, שלא רק משקיפים החוצה, אלא ממש מכניסים את החוץ-פנימה. מעין תחושה של אקווריום של טבע.
את המטבח, פינת האוכל וחדר המגורים פתחנו לחלל אחד גדול ומרווח.
את הבית הלבשנו בחומרים טבעיים, בתאורה מחמיאה וריהוט מינימלי, כזה שמשדר את הפשטות של הבית.
לא היה צורך בווילונות, כי הדבר היחיד שמציץ פנימה זה הירוק שבחוץ.

המטבח קיבל יחס מיוחד בפרוגרמה.
הוא נבנה בצורת ח' מעץ אלון והצבנו בו אי שישמש לארוחות היום יום. משטחי העבודה השחורים מפתיעים על הרקע של צבע האלון. שלחן האוכל בעץ מסיבי, הוצב בין המטבח לסלון, ובסלון ספה בגווני כחול.

פתיחת החלל ליחידה אחת העניקה תחושה של גודל. שלושה גופי תאורה זהים בפורניר תלויים מעל ברצף אחד שעובר את כל הבית.

בקומת חדרי השינה השינויים היו קטנים יותר: הרחבנו את חדר האמבטיה לגודל מפנק, כל הקומה רוצפה בפרקט תלת שכבתי. החלפנו דלתות לדלתות עץ מרשימות, ופינת משפחה רוהטה בצבעוניות כיפית.

את החלל שמתחת למדרגות הכשרנו כשטח אחסון ענק וסגרנו כך שלא ניתן אפילו לנחש מה נכנס שם.

בני הבית היו ממש בתוך תהליך העיצוב.
הגוונים שבחרנו היו צבעים של סתיו, כאלה שמתאחדים עם הירוק המשתולל בחוץ ברוב ימות השנה.
הרווח הגדול של הבית הזה נמצא בכלל מסביבו, ואנחנו אפשרנו לו להיכנס פנימה.
לפעמים, הקסם כבר קיים, מה שנשאר זה רק למצוא אותו, להעצים אותו ולהשתלב.