האם לא עדיף לעבוד עם מישהו שסומכים עליו – שמרגישים קרובים אליו? שניתן להניח שיבין אותך טוב יותר וגם יהיה לו אכפת ממך?
בניגוד לעצות שאני מקבלת ממעצבים ואדריכלים, אני דווקא מאוד אוהבת לעבוד עם חברים, ילדיהם וחבריהם. עיצוב פנים, בין של עסק ובין של בית, הוא דבר מאוד אינטימי, קשור לרגשות, לאופי ולזיכרונות מצד אחד – ומצד שני לאמון, לביטחון ולכסף. במהלך תכנון בית ושיפוצו נוגעים בהרגלים, תכונות ויחסים במשפחה.
ברור שרבים חוששים לשתף בזה מישהו שהם מכירים ויפגשו מאוחר יותר, אבל התחושה שלי היא בדיוק הפוכה: אם נדרש להיכנס למקומות העדינים האלה, האם לא עדיף לעשות זאת עם מישהו שסומכים עליו – שמרגישים קרובים אליו? שניתן להניח שיבין אותך טוב יותר וגם יהיה לו אכפת ממך, יותר מאשר ברמת נותן שירות ולקוח?
וגם מבחינתי – לחברים יש יכולת לדעת עלי הרבה יותר מאשר מגלים האתר שלי, תעודות המקצוע והאיגוד המקצועי, מכתבי ההמלצה ותיק העבודות. החיבור שלי אליהם כמובן חזק וטבעי. לכן אני שמחה שלקוחות רבים שלי מגיעים דרך חברים, קולגות לשעבר ובני משפחה.
אלו לקוחות יקרים שמכירים אותי שנים ואני מחוייבת לאמון שלהם ביושרה שלי, לביטחון שאקח אותם לחוף מבטחים לא רק בקו העיצובי, אלא גם בקשר לספקים ובעלי מקצוע שבחנתי ולהיצמדות מדוייקת לתקציב שנקבע.
הכימיה עובדת, האמון נבנה, העבודה זורמת, והחברים מרוצים. והיי – איזה כיף זה בשבילי לבלות איתם זמן.
תודה רבה חברים!