פנטהאוס במגדל עירוני שמקרב את הדיירים לטבע.
את התכנון הביופילי פגשתי כשתכננתי לאחרונה פנטהאוס במגדל עירוני. המונח ביופיליה נטבע, כבר בשנות ה-80, על ידי הפסיכולוג אדוארד ווילסון, שהבין כי החסך העמוק ביותר של האדם המודרני הוא הקרבה לטבע.
עיצוב שמחובר לטבע, מחקה צורות ומשתמש בחומרים מהטבע – עשוי להועיל לבריאות ולחוסן הנפשי של האדם העירוני. בשנים האחרונות רואים בעקרונות הללו כמשלימים לעקרונות הבניה הירוקה הפיזית: חומרים "ירוקים", שימור אנרגיה ואנרגיה "ירוקה", טיפול בפסולת ועוד.
בהיסטוריה הלא רחוקה היתה קרבה ותלות הדדית בין האדם לטבע. העירוניות והבניה הצפופה לגובה היא הכרח אקולוגי – אולם היא מרחיקה את האדם מן הטבע ומהווה איום עבורו.
הביופיליה פיתחה מספר עקרונות שנוכחים פחות בשיח על קיימות, שקושרים את האדם לטבע גם בארכיטקטורה אורבנית ומוכיחים כי יש להם תוצאות חיוביות בבריאות הפיזית, הקוגניטיבית והמנטלית – לצד תועלת כלכלית בפריון העבודה ובשגשוג חברתי.
באסכולת הביופילה 14 עקרונות שנחלקים לשלושה סוגים:
הטבע בחלל: הקשר הויזואלי לטבע – המבט הפתוח לטבע שבחוץ או הכנסתו פנימה, הקשר הלא-ויזואלי, נוכחות של אור וצל, אור דינמי ודיפוזי, גירויים חושיים טבעיים (כמו צליל), נוכחות של מים, משב אויר וקשר למערכות טבעיות כמו גרמי השמים.
אנלוגיות לטבע: יכולות לבוא במקום, או במקביל לטבע עצמו. ביו דינמיות בצורה ובפונקציה, שימוש בחומרים טבעיים, צבעוניות, דגמים ( (Patternsומקצב – כולם אלמנטים בטבע ואפילו חזרה מלאכותית עליהם, יכולה לעשות את העבודה.
הטבע של החלל: הטבע מייצר מצבים בחלל, שזכרונו של האדם ששהה בו אלפי דורות עדיין נדרש להם – המסתור, המסתורין, האופק והסיכון. לכולם רצוי לתת מקום בתכנון.
ואמנם, הטרנדים האחרונים בעיצוב מאמצים רבים מהעקרונות הביופיליים: קירות ירוקים טבעיים או מלאכותיים, אופנת הסוקולנטים (קקטוסים(, הצבע הירוק שנבחר על ידי בנטון כצבע השנה של 2017 ואחרים.
שמחתי לגלות ששורש ההוויה של הסגנון העיצובי של הסטודיו שלי ה-wabi- sabi היפני, שהוא כל כולו ברוח הדברים האלה: החזרה לעיצובים בחומרים טבעיים, חוסר הסימטריה וחוסר השלמות המאפיין כל כך את הטבע – הפך להיות טרנדי ואופנתי.
