בית בטבעון -בתהליך

לחיות בטבעון, פירושו להיטמע בנוף ההררי של החורש הים-תיכוני – בין אלונים ואלות, עצי זית ותאנה אחת זקנה שנותרה כזיכרון חי מימים פשוטים יותר. מושבה ותיקה שהוקמה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, טבעון משלבת היסטוריה של התיישבות ציונית, תרבות קהילתית עשירה ונוף עוצר נשימה – קווים של פעם ותחושת בית שאי אפשר לשחזר בשום מקום אחר.

הפרויקט עוסק בחידוש של חצי בית דו-משפחתי ישן, מהימים שבהם לכל משפחה היה משק עזר – תרנגולות, כמה עצי פרי, ואולי אפילו חמור או פרה. בעלי החיים כבר אינם, אך הרוח – עדיין כאן.

בני הזוג שרכשו את הבית – שניהם בזוגיות שנייה, ילדיהם הבוגרים כבר חיים בבתים אחרים – ביקשו לבנות מקום שיהיה בית עבור שניהם, עם לב פתוח לאירוח. מקום שיאפשר עבודה מהבית, שלווה, וקליניקה לטיפול בבני אדם ובבעלי חיים כאחד.

הבית ממוקם על מדרון, והגישה אליו היא מהכביש העליון. הוא בנוי בשני מפלסים: בקומה העליונה – אזור המגורים המרכזי, הכולל מטבח פתוח עם אי, פינת אוכל מוארת תחת סקיילייט, וסלון פתוח לדלתות רחבות הנפתחות אל מרפסת שמשקיפה אל הגינה והנוף. לצדו: חדר שינה ראשי עם חדר רחצה צמוד, חדר עבודה שיכול לשמש כאירוח, ושירותי אורחים. מול הכניסה – פטיו פנימי שמכניס אור ואוויר אל תוך לב הבית, ולצידו גרם מדרגות לקומה התחתונה.

במפלס התחתון תכננו יחידת אירוח הכוללת שני חדרים – חדר שינה בממ"ד, וקליניקה נפרדת עם שירותים פרטיים. במרכז – חלל מגורים נוסף עם מטבחון קטן ושירותים כלליים, ויציאה ישירה אל הגינה הרחבה.

העיצוב – כולו ברוח וואבי סאבי, עם אהבה לחומר הגולמי ולמה שאינו מושלם. רצפת טרה-קוטה בגווני חמרה-צהוב (30×30), קירות בטיח מינרלי גס, תאורה שמזכירה פנסי רחוב ישנים, ופרופילי חלונות בגוון חלודה. מעליהם – וילונות פשתן בגוון טבעי. המטבח עשוי פורניר עץ חמים, עם שולחן אוכל ארוך וכיריים על האי – מקום שבו מבשלים, מדברים, נפגשים.

זהו בית של התחלה שנייה – שקט, מחובר, נטוע במקום ובנפש.