הלב מתרחב.

The post הזדמנות נוספת לחוש את יחסי הגומלין פנים-חוץ appeared first on Wabi Sabi.

הוא נבנה בשנות ה-20-30 של המאה הקודמת וגם שימש כנראה למגורי הסגל של הצבא בתק' המנדט הבריטי. בשנותה-60 נרכש הגג ועליו 3 חדרים על ידי משפחה והורחב למגוריהם. שלושת החדרים נשתמרו כחדרי השינה והשטח הנוסף יועד לחדר המגורים, מטבח, ספרייה ענפה, פינת אוכל.

ב-2011 כאשר באנו אדר' יעקב פרץ ואני לערוך בו שיפוץ ולבצע עיצוב פנים, עשינו מה שהיה הגיוני לעשות, והעברנו את האזור הציבורי לכוון דלת הכניסה ואת חדרי השינה לאחורי הבית. כך נפתח לנו אזור מגורים החולש על למעלה ממחצית הבית. הצלחנו ליצור חלל מתמשך ללא הפרעה של עמודים תומכים, הרווחנו את האזור הגבוהה של המבנה המקורי (4.2 מ') ניצלנו את הפתיחה לנוף עם ויטרינה ל"חורשת הירח" ו- skylight לשמיים.

את יתר התיאורים, הצילומים והתכניות תוכלו למצוא בכתבה שהתפרסמה לקראת האירוע בXnet-

אינך יכול לצפות איזה סיפור תמצא בהזדמנות כזו שציבור רחב נחשף לבית. היגיעה אישה אשר חייתה עם משפחתה בחדרי הגג הללו בשנות ה-60 והדבר העיקרי שנחרת בזכרונה היה השלג הירושלמי שנערם על הגג. אישה אחרת ספרה זיכרון בו ביקרה את הסופר אלי אמיר אשר התגורר בבניין ויחד עלו לגג לראות את הנוף. היו עוד חברים רבים של המשפחה עם זיכרונות על ערבי תרבות ומסיבות שנערכו בו. הסיפורים האלה הפיחו שוב את החיים באבנים השותקות.

בתים מבפנים  שלושה ימים שבע שעות ביום 2,500 מבקרים, 125 מ"ר של חללים וחומרים, שביחד יוצרים הרמוניה מודרנית בתוך בית בן קרוב ל-100 שנה. היה יפה לראות את הבאים במדרגות הבניין הישן וניצבים לפני דירה מודרנית שהיא אנטי תזה למבנה.
המתנדבים שעמדו בכניסה שמעו אותם עוד מעבירים רשמים חמים גם בדרך החוצה. זה היה שווה. תודה לכל המבקרים, תודה ל"בתים מבפנים" על הארגון הייתי עושה את זה שוב.

The post בתים מבפנים בירושלים appeared first on Wabi Sabi.

לאחרונה עיצבתי דירת מגורים משפחתית ברחובות:

דירת 5 חדרים בת כ-30 שנה ברחובות, נרכשה על ידי זוג עם 3 ילדים. בדירה המרווחת, אך המיושנת, הוחלפו כל המערכות והחיפויים. החללים נפתחו כך שחדר המשפחה, הסלון והמטבח מהווים את ליבת הבית וארבעת חדרי השינה מקיפים אותם. במסגרת התקציב, הייתי חייבת להיות קריאטיבית וליצור מוקדי עניין ופתרונות פרקטיים. בעלת הבית מטפלת באמנות והצבעוניות בעיצוב הרהיטים והטקסטילים היפניים שנבחרו, משתלבת עם עבודות האמנות הרבות שלה, שמעטרות את הקירות.

The post עיצוב לכל appeared first on Wabi Sabi.

משפחה עם 3 ילדים בקיבוץ, עברה לבית הקבע שלה. כבר בשיחות ההיכרות הראשונות נפרש בפני סיפור החיים הנוגע ללב שלהם, שכולל תלאות רבות ובעיות בריאות ממושכות. היה חשוב לי מאוד שהבית שאעצב עבורם, ישמח אותם ויכניס לחייהם שינוי ואנרגיה מחודשת.

השיפוץ האלמנטרי שתכנן הקיבוץ, כלל מטבח בפורמייקה לבנה ופריט ריהוט קיים – שולחן מרכזי בעץ אגוז, ששודרג באמצעים צנועים. על ידי הוספת כמה פריטים, כמו ספות וכורסת עור של Ital– Sofa בסלון ושילוב גופי תאורה בעלי צבעוניות שקופה של Kartel, קיבל החדר מראה יוקרתי ומיוחד מאוד – לא שגרתי לדירת קיבוץ. מחיצת עץ יפנית של מו סלע ומנורות קיר של סטודיו ויהי, מוסיפות לבית קסם ואוירה יפנית.

מספר ימים לאחר שהסתיים השיפוץ, התקשרה אלי אם המשפחה בשמחה: "כל כך נעים לנו בבית החדש, שאנחנו פשוט לא רוצים לצאת ממנו לשום מקום אחר".

The post דירה משמחת appeared first on Wabi Sabi.

צפון רחוב דיזנגוף ממותג כאזור של אפנה עילית ובאופן מיוחד אפנת כלות. היה זה ביתם של מיטב המעצבים משנות השמונים ועד היום. על כן בחרתי להקדיש את עיצוב המסעדה לאופנת הכלות ואף תכננתי אותה כך, שתתאים לאירועים משפחתיים עד 150 איש.

החלל הנתון אפשר את תכנון המסעדה בשתי קומות עם גרם מדרגות, שהעלייה בו מעוררת תחושה של חדירה לתוך קונכייה. הקונכייה בעיני, היא מסתורין, מזוהה עם אימהות ועם ונוס אלת האהבה.

שלב המחקר וחיפוש ההשראות באדריכלות, הפגיש אותי עם כמה אלמנטים: מהיצירה האלמותית, הטאג' מאהאל באגרה שבהודו – שאלתי את העדינות, בה הצליחו האמנים הוונציאנים לגלף את התחרה מן השיש. עוד שמשו לי השראה מספר עבודות איקוניות בלבן; מוזיאון של זהא חדיד ומיצב של האמן קריסטו וכמובן, שאבתי השראה יפנית גם מחנות נעליים לבנה של סטודיו ננדו בטוקיו ומבית תה קסום, של האדריכל האהוב עלי קנגו קומה.

עיצבתי מסעדה שכולה שיש, מהרצפה, הקירות, המדרגות והבר, כולל הריהוט – הכל בשיש. פרטי הריהוט והתאורה נבחרו ממותגי עיצוב נודעים כמו פירו ליסוני ונטוצי. החלונות והתקרה חופו במשרביות ממתכת כסופה בדגמים שונים, כך שגם ביום וגם בלילה, יהיה פנים הקונכייה מואר בכתמי אור החודרים דרך התחרה.

לצפייה בגלריית מסעדת תל אביב לחץ כאן >>

The post סלון כלות הופך למסעדה appeared first on Wabi Sabi.

את התכנון הביופילי פגשתי כשתכננתי לאחרונה פנטהאוס במגדל עירוני. המונח ביופיליה נטבע, כבר בשנות ה-80, על ידי הפסיכולוג אדוארד ווילסון, שהבין כי החסך העמוק ביותר של האדם המודרני הוא הקרבה לטבע.

עיצוב שמחובר לטבע, מחקה צורות ומשתמש בחומרים מהטבע – עשוי להועיל לבריאות ולחוסן הנפשי של האדם העירוני. בשנים האחרונות רואים בעקרונות הללו כמשלימים לעקרונות הבניה הירוקה הפיזית: חומרים "ירוקים", שימור אנרגיה ואנרגיה "ירוקה", טיפול בפסולת ועוד.

בהיסטוריה הלא רחוקה היתה קרבה ותלות הדדית בין האדם לטבע. העירוניות והבניה הצפופה לגובה היא הכרח אקולוגי – אולם היא מרחיקה את האדם מן הטבע ומהווה איום עבורו.

הביופיליה פיתחה מספר עקרונות שנוכחים פחות בשיח על קיימות, שקושרים את האדם לטבע גם בארכיטקטורה אורבנית ומוכיחים כי יש להם תוצאות חיוביות בבריאות הפיזית, הקוגניטיבית והמנטלית – לצד תועלת כלכלית בפריון העבודה ובשגשוג חברתי.

באסכולת הביופילה 14 עקרונות שנחלקים לשלושה סוגים:

הטבע בחלל: הקשר הויזואלי לטבע – המבט הפתוח לטבע שבחוץ או הכנסתו פנימה, הקשר הלא-ויזואלי, נוכחות של אור וצל, אור דינמי ודיפוזי, גירויים חושיים טבעיים (כמו צליל), נוכחות של מים, משב אויר וקשר למערכות טבעיות כמו גרמי השמים.

אנלוגיות לטבע: יכולות לבוא במקום, או במקביל לטבע עצמו. ביו דינמיות בצורה ובפונקציה, שימוש בחומרים טבעיים, צבעוניות, דגמים ( (Patternsומקצב – כולם אלמנטים בטבע ואפילו חזרה מלאכותית עליהם, יכולה לעשות את העבודה.

הטבע של החלל: הטבע מייצר מצבים בחלל, שזכרונו של האדם ששהה בו אלפי דורות עדיין נדרש להם – המסתור, המסתורין, האופק והסיכון. לכולם רצוי לתת מקום בתכנון.

ואמנם, הטרנדים האחרונים בעיצוב מאמצים רבים מהעקרונות הביופיליים: קירות ירוקים טבעיים או מלאכותיים, אופנת הסוקולנטים (קקטוסים(, הצבע הירוק שנבחר על ידי בנטון כצבע השנה של 2017 ואחרים.

שמחתי לגלות ששורש ההוויה של הסגנון העיצובי של הסטודיו שלי ה-wabi- sabi היפני, שהוא כל כולו ברוח הדברים האלה: החזרה לעיצובים בחומרים טבעיים, חוסר הסימטריה וחוסר השלמות המאפיין כל כך את הטבע – הפך להיות טרנדי ואופנתי.

The post להתחבר לירוק appeared first on Wabi Sabi.

החלל שאותר עבורם היה בקומת הקרקע, מקום שיועד בתחילה להיות קומת החניות של בניין תעשייתי. בחלל שגודלו 600 מ"ר תוכננו חדר נקי ומחסנים ואני הופקדתי על תכנון המשרדים במחצית השטח הנותר.

קיבלתי חלל בגובה למעלה מ-5 מ' בבטון חשוף, שמלכתחילה ידעתי שאשאיר במצבו הגולמי כניגוד לניקיון וללובן ההייטקיים שנדרשים ממפעל לציוד רפואי. האתגר המשמעותי שעמד בפני היה לתת מענה לעובדה שהחלונות, שתוכננו במקור לחניון, היו בגובה של מעל 3 מ'.

אנשים שעובדים רוב היום בחדר נקי מבודדים מאור ואוויר טבעיים ועל כן לתפיסתי, היה הכרח להכניס למשרדים אור, אויר וקצת תחושה של טבע. נתונים ששמעתי אחר כך בכנס תכנון מרחבי עבודה, חיזקו בדיעבד את העמדה שאלו דברים שלא רק מעלים משמעותית את התפוקה ואת שורת הרווח, אלא אף הכרחיים לבריאותם של העובדים במשרדים.

בפרוגרמה ציין הלקוח כי אחד הערכים שהיה רוצה שיבואו לידי ביטוי בתכנון הוא הניקיון והשקיפות.

הבקשה הזו, בשילוב מה שנראה כמגבלה – החלונות הגבוהים והגימור המחוספס של המבנה התעשייתי, חברו לכדי פתרון: היכן שניתן, בשטחים הציבוריים, הושאר מלוא הגובה ואילו כל החציצות במשרדים, כולל הנמכות התקרה תוכננו להיות שקופים למעבר מקסימלי של אור. כל מערכות המיזוג, החשמל וכיבוי האש, נותרו חשופות.

חדר הישיבות הוצב במרכז החלל ומסביבו יחידות המשרדים, קפטריה לאוכל ופינות מנוחה. חזית חלון ענק בקיר החדר הנקי הפונה לחלל המשרדים, מחופה בפילטר צהוב לסינון האור מאפשרת צפייה במתרחש בתוכו והתבוננות במדענים בפעולתם. זו ההתרחשות המעניינת ביותר וגם האלמנט התכנוני המרשים בחלל.

עין עיט היא סמל להבחנה ולדיוק ועל כן נבחרה הציפור הזו ללוגו של החברה. מלבד הלוגו מעל הקבלה, מעטרים צילומי טבע של העיט את המשרדים והקפטריה. הצבעוניות העדינה שנבחרה היא של טבע בחומים ובירוקים. במעברים הוכנסה גם צמחייה טבעית מרעננת לעין ולנשמה.

מן הצד השני, התאורה היורדת במקבצים של כדורי אור ענקיים מעבירה תחושה סוריאליסטית של הרבה מאוד ירחים, שמשייטים בין קווי הגובה השונים של המבנה.

לצפייה בגלריית משרדים עפולה לחצו כאן >>

The post מדענים מעוצבים appeared first on Wabi Sabi.

כשראיתי לראשונה את הבית בבנימינה, בית ותיק העומד לפני שיפוץ, לאחר שנרכש מבעליו שבנו אותו בשנות התשעים, התרגשתי. לא מזמן עזבתי את בנימינה ועברתי לתל אביב, אבל הבית הטובל בירק סבוך, החזיר לי את הגעגועים למושבה הוותיקה.

מבחינה אדריכלית אין משהו מיוחד בבית הרעפים בן שתי הקומות, שמכוסה בטון מותז ובו חלונות דמויי קשתות בסגנון התקופה בה נבנה, תקרה לא גבוהה, רצפת טרצו ואלומיניום סטנדרטי בפתחי החלונות. אבל המיקום בסביבה הטבעית דרש התייחסות חוץ-פנים קלאסית.

ההחלטה העיצובית שלי היתה לפתוח את הבית לגינת החורש הותיקה בחלונות יפים, בעלי מקצב ואחידות, שייתנו את התחושה של שהייה באקווריום של ירק. לפתוח את המטבח, פינת האוכל וחדר המגורים, לכדי חלל אחד ולפנק את הבית כולו בחומרים טבעיים ובתאורה שתחמיא לו. אין צורך בוילונות או בתריסים, כי הבית מוסתר מעיני המתבונן בירק. בחרתי בריהוט מינימלי שישדר גם הוא את הפשטות של הבית.

בפרוגרמה ניתנה תשומת לב רבה למטבח, שנבנה בצורת ח' בעץ אלון והוצב בו אי המשמש לארוחות היומיום. משטחי העבודה השחורים מפתיעים על רקע העץ הבהיר.

הקומה רוצפה באבן חלילה מקומית היוצאת גם אל הפרגולה בגינה. את החלל שמתחת למדרגות ניצלתי לבניית ארון אחסון ענק.

בקומת חדרי השינה נעשו שינויים מעטים: חדר האמבטיה הורחב כדי להיות גדול ומפנק, רצפת הקומה רוצפה בפרקט תלת שכבתי, הדלתות הוחלפו לדלתות עץ ופינת המשפחה רוהטה במרבץ צבעוני.

בני הבית היו מעורבים בתהליך העיצוב. הצבעוניות שבחרנו היתה בצבעים של סתיו, שידברו עם הירוק שמשתולל בחוץ רוב ימות השנה ועם הפריחות שמציצות פנימה. זה כל מה שנדרש כדי להכניס את השקט והרוגע הביתה ולשקף את רוח המקום והמושבה.

The post געגועים למושבה appeared first on Wabi Sabi.

דירת יחיד ללקוחה, בבניין אשר נבנה ב-1935 – תאריך שהצית לי מיד את הדמיון, כאשר חשבתי על תל אביב של אותם הימים, על הרחובות והשדרות שלה והסיפור של אלו שהבית נבנה עבורם, בזמן שבאירופה כבר החלה המלחמה.

נכנסתי לדירה המיושנת וראיתי תקרות בגובה שכבר לא בונים היום. כאשר קילפנו את הריצוף התגלתה הרצפה המקורית במרצפות מצוירות, אבוי, בירוק.

תוספות ושינויים במהלך השנים לא היטיבו עם הדירה, והבניין כולו לא נבנה בסטנדרט אדריכלי גבוה ועל כן אינו מיועד לשימור. הדיירים מבקשים לייעד אותו להליך תמ"א  38/2 – בניית בניין חדש במקום הישן, עם הרחבת הדירות ותוספות בנייה בקומות העליונות. הנחה זו היוותה בסיס  בפרוגרמה.

מדובר בשיפוץ לטווח קצר, שכן תוך מספר שנים יעמוד הבניין להריסה. תקציב השיפוץ חייב להישאר צנוע ביותר, אך לאפשר לדיירת להפיק את מירב ההנאה מן הבית בשנים שעוד נותרו, שמספרן לא ננקב וכנהוג במקומותינו, הזמני נוטה להיות הקבוע. על כן הקפדתי להשיג את התוצאה הטובה ביותר בתקציב הנתון וויתרתי מראש על המאמץ לשמר את המרצפות, או הדלתות המקוריות – שכן אלה לא יאריכו ימים בלאו הכי.

מבנה החלל הקיים לא שונה ונשאר: כניסה למסדרון, שמצדו האחד חדר מגורים צמוד למטבח ומצדו האחר חדר שינה גדול ממדים ובתווך חדר אמבטיה עם שירותים. פשטות התכנית והתקרות הגבוהות מסייעים לתחושת המרחב.

שלא כרגיל, המרפסת הסגורה, הצמודה לחדר המגורים לא נמשכת במקביל ובהמשך לחדר – אלא בניצב לו, ולכן לא קיימת האפשרות לחבר את שטחה לשם הרחבת חדר המגורים. בהיותה מעין תוספת צדדית, היא שימשה כמחסן וכחדר כביסה.

כשבחנתי לעומק את תוכנית הדירה, הבנתי שבמספר פעולות פשוטות אוכל להפוך את המרפסת הצרה, הצופה לרחוב ולירוק שבחוץ – לפינת עבודה ולמקום בו יוכלו אדם אחד או שניים לשבת ולאכול, תוך התבוננות החוצה. מכונת הכביסה עברה לארון במסדרון הרחב.

את המטבח, שתוכנן בשני קווי ארונות מקבילים הסתרתי מעט מאזור הישיבה, בכדי ליצור תחושה נקייה יותר מאשר במטבח פתוח לגמרי. גם הנגרות בעץ אלון, החוזרת בכל חלקי הבית תורמת לאחידות ולשקט. כל כלי החשמל במטבח נבחרו בזכוכית לבנה ואף משטח העבודה באבן קיסר לבנה.

חדר האמבטיה שומר גם כן על צניעות וניקיון בקרמיקה לבנה וכיור מונח על גבי ארון מעץ אלון. החן נוסף באמצעות צמחיית שרכים, במה שהיה הבוידעם שנפתח אל תוך חלל האמבטיה.

מסיבות תקציביות לא ריצפנו בטרצו או בבטון – כמתבקש מהסגנון, אך הפשרה של גרנית דמוי בטון התקבלה יפה.

הריהוט והתאורה, פרטים מעטים ורב-תכליתיים, תוכננו לעשות שימוש מושכל בחלל הקטן. שולחן אחד משמש כשולחן קפה, הנפתח לשולחן אוכל. מראה רוחבית מעל הספה מטעה את העין לתפוס את החדר לגדול מכפי שהוא באמת ומנורה עומדת במקום מנורה תלויה מאירה את אזור הישיבה. כל אלה חוסכים מקום ושומרים על מינימליזם, שתורם לתחושת המרחב.

מלבד במרפסת הסגורה, השארנו את הזכוכית החלבית, שהתקינו הבעלים הקודמים בחלונות וכך מתקבלים לא רק הפרדה ויזואלית מהרחוב ומהשכנים, אלא גם סינון של האור ששוטף ברכות חמימה את הצבעוניות הבהירה באפור, ורוד ולבן. הוספתי עבודת אמנות רחוב במחיר מציאה, שאני מעריכה שערכה בשוק יעלה, עוד לפני שנראה בנפילת הבניין.

אז יצאה לנו דירה קטנה ומתוקה בכמה עשרות אלפי שקלים.  גם הלקוחה וגם אני מאוד מרוצות מהתוצאה. אז עכשיו – לא חבל להרוס?

The post איך משפצים דירה בבניין שמיועד לתמ"א? appeared first on Wabi Sabi.