מגזין ההשראה שלי

תאטרון שוכן בחצר תעשייתית ענקית ברחוב החרושת ואין הולם מכתובת זו לתאטרון עם עשייה ענפה שכזו. בכל אופן, הפוסט הזה אינו על תאטרון, את זה אני שומרת לעמוד האישי שלי. החצר הפסטורלית חולקת עם עוד

ראיתי את עבודותיה של יעל רון בחלון ראווה בכיכר המדינה, לשם העבירה את הגלריה שלה. משהו בפשטות ובכנות של הצורות משך אותי פנימה, לשאול מהו החומר ומיהו האמן שיצר את החפצים הבוהקים האלה. יעל רון,

ביקרתי בסטודיו של אלון דודו, מעצב הרהיטים, עם לקוחה יקרה. ראיתי את העבודות של אלון בכמה הזדמנויות ולאחרונה אף כתבתי עליהן כאשר הציג ב"צבע טרי" השנה. הרגשתי שאני מחוברת אליהן מהרגע הראשון וידעתי שבקרוב נעבוד

חודש מאי בלוח השנה של המעצבים הוא חודש הכנסים וההרצאות. דפדוף אחורה ביומן מראה כי ניתן היה לעבור מכנס להרצאה כמעט מידי יום במהלך החודש. כנס Magic #2 שזו לו שנתו השניה, מביא אנשים מבריקים

את האמן פולי מקס פגשתי בחטף בגלריה 'פחות מאלף' בפלורנטין כאשר בחרתי עבודות להשלמת פרוייקט עיצוב. בחרתי שתי עבודות שלו. לא ידעתי עליו דבר ולא שמעתי את שמו קודם. עבודות האקריל של פולי מפשטות עם

בדרך לגבעת כ"ח חשבתי מי הוא האדם שאני עומדת לפגוש, "איש הפח" כפי שהוא קורא לעצמו, עובד עם שני בעלי מלאכה נוספים בסככה משותפת, בה הם מנהלים כל אחד את העסק שלו, אבל גם משתפים

טל בלומן ונעם גולן האחד גר בבת חן והשני בהוד השרון. האחד אוטודידקט ובן של פסיכולוג, והשני בעל תואר בהנדסת תעשייה וניהול ובנו של מסגר. האחד גדל בתוך המקצוע והשני עשה דרכו לשם מתוך תשוקה

נהוג לחשוב על קרמיקה כחומר ליצירת כלי אחסון והגשת מזון או פסלים, אבל יפעת מצאה את הדרך ליצור ממנו פרטי ריהוט חזקים ולא שבירים. היא מצליחה ללכוד את הצורות הטבעיות שנותנות תחושה כי מדובר באלמנטים

עדי עזר ויותם שפרוני נפגשו בתחרות "48 שעות" בה מתבקשים מתמודדים ליצור סרט קצר תוך יומיים. עדי, אשר סיימה תקשורת חזותית בשנקר פגשה שם את יותם, בן 27, סטודנט שנה ב' לעיצוב פנים ב-HIT. חברה