הכל

“האיפור היפני אינו בא, כמו האיפור המערבי, ליפות את האישה. הוא סמיך ומטשטש את האינדיבידואל והופך אותה לגיישה, למסכה דומה

לוף וסרדינים בליסבון: בקיץ האחרון אכלתי במסעדת Can the Can המומלצת, אוכל גורמה משימורים. מי מנחש ממה עשויים האלמנטים העיצוביים

  השלמתי תכנון מסעדה בחלל, המצוי בצפון הישן – מקום בו שכן בעבר סטודיו לשמלות כלה. צפון רחוב דיזנגוף ממותג

חזרה אל הנוף העירוני שהולך ונעלם, מימי ראשית האדריכלות המודרנית בארץ ישראל. במוזיאון ישראל, ירושלים, מוצגת מזה מספר חדשים, התערוכה-

  בשנים האחרונות אנחנו מוצפים ברשת בתמונות של בתים יפים, שאולי מתאימים לאחרים, אך לאו דווקא לנו. אתם מעצבים בית

להיות שולית נגרי מקדשים, פירושו שבמשך ימים וחודשים אתה מטאטא את החצר. אין לימודים מסודרים והשוליה “גונב” את הידע. אני

מוזיאון המוקדש לאומנות עבודת העץ המסורתית בדרך למוזיאון טאקנקה Takanaka לכלי נגרות יפנים, ליד קובה Kobe אנחנו עוברים ליד מחסן

דירת קיבוץ זכתה לחיים חדשים, באמצעות בחירה, לא שגרתית, בצבעוניות עליזה משפחה עם 3 ילדים בקיבוץ, עברה לבית הקבע שלה.

את מעצבת הפנים אסתי די נור, אני פוגש מספר שבועות לאחר שחזרה מסיור עבודה נוסף בחו”ל. היא מארחת אותי בביתה

כשאני מבקרת בבתים של אנשים שמבקשים לעצב מחדש את סביבת מגוריהם – לא פעם, מתחשק לי לתת להם עצה, שמיד

מוזיאון תל אביב מציג מאז אוקטובר תערוכה שנאצרה על ידי יולנטה קוגלר ממוזיאון ויטרה לעיצוב. התערוכה, הנודדת בין מוזיאונים שונים