בכניסה לשנה האזרחית, מתאים לספר על לובי הכניסה שעיצבתי לבית המשרדים של חברת הנסיעות 'אופיר טורס'. כניסה לבניין הוא המגע הראשון של הלקוח עם המותג. כמו שאומרים: אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.
כאשר הוזמנתי לפגישה עם מנהל הרכש, התבקשתי "לרענן קצת את הכניסה לבניין", לא ידעתי מה מצפה לי.
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז הנה 2,000 מילה. בחלל הכניסה ניצבים המון שלטים להודיע בהם כל מיני דברים, זה באמת לא מעורר כבוד להיכנס כך לבניין.
עבודה קודמת שעשיתי בשכונת מונטפיורי קירבה אותי להיסטוריה המעניינת ביותר של השכונה, עת הוקמה הרחק מאוד מיפו על ידי הגביר, שקרא אותה על שם אשתו, יהודית מונטפיורי והקים בה פרדס שיפרנס את תושביה. פסל בחזית הבניין, אשר יזמו 'אופיר טורס', עושה מחווה להיסטוריה רחוקה זו ומקרב אותה לימינו.
בשנות ה-80 בית משרדים הוקם עבור הקבלן בצלאל מזרחי. למי שלא היה בימים ההם אפשר לקצר ולומר שמזרחי היה קבלן מצליח רב השפעה, אך גם נמנה ברשימת 11 ראשי הפשע המאורגן דאז. אם ההיסטוריה של הבניין באה לידי ביטוי גם באדריכלות שלו, ניכר שנעשה מאמץ לשוות לו מראה מפואר במושגים של היום.
חיפוי טרצו אדום מבחוץ וורדרד מבפנים, פתחים ואביזרי אלומיניום אנודייז בגוון נחושת הם שניים מהסממנים של אותו מאמץ.
גם התקציב שהוקצה לשדרוג הכניסה לא אפשר לחשוב על מהפך משמעותי. לפעמים אני שמחה לעבוד במגבלות תקציב, זה מחייב אותי להוציא את המקסימום מהקיים.
שמחתי לשקם את החומר המקורי, שחזר לאופנה- הטרצו. תיקון וליטוש והחומר הוציא מחדש את יופיו. דלתות הכניסה הוחלפו לדלתות נפתחות אוטומטית, אולם שמרו על מראן המקורי.
הלקוח, כיאה לחברת תיירות, ביקש שהכניסה תשדר קשר למקום, לתיירות ולנופש. ולכן נבחרה תמונה של תל אביב מצולמת מהים. המראה הצבעוני של החזית המערבית המפורסמת של מלון דן, שעיצב יעקב אגם, אייקון תל אביבי בזכות עצמו. דלתות המתכת של ארונות החשמל וכיבוי האש שמחו להתחדש במראה מלבב קצת יותר ואילו דלתות המעלית התכלכלות זכו לחיפוי בטפט מוזהב.
הצבעים שנבחרו לצביעת התקרה והקירות- צבעי יסוד אדום וכחול, מהפלטה של המותג.
מנורת תקרה גדולה במרכז החלל מגבשת את כל האלמנטים האלה יחד.
