המחשבה על שפע החומרים העומדים לרשות המעצב והאדריכל היא כמו ביקור בלונה-פארק או בארץ הממתקים בשביל ילדים. להחליף בדמיוני חומרים, צבעים וטקסטורות מבלי שאצטרך לדפדף בשום קטלוג ממלא אותי אושר ותשוקה גדולה. על כן אני משתדלת להתעדכן בטרנדים בצבעים ובאופנות ואף יותר באפשרויות הטכנולוגיות.
ספריית החומרים הצמודה למוזיאון העיצוב בחולון הוא אחד המקומות שאני יותר מתלהבת לבקר, ומפעם לפעם לנבור במגירותיהם. בהרצאה שהתקיימה החודש של אפרת ברק מ"מ מנהלת הספרייה, חוויתי חוויה מדהימה שבו אפרת סקרה את עולם החומרים והביאה מספר דוגמאות מסקרנות במיוחד על גבול הקוריוז, אשר יש להניח שיהפכו לטריוויאליים בעוד מספר שנים.
בניין Cystal House של חברת Chanel באמסטרדם. בניין ישן, שימור החזית המסורתית-בניה בלבנים המאפיין את החלק הזה של העיר. נעשה שימוש בלבני זכוכית מודבקות בדבק ייעודי, על מנת להכניס אור למבנה מבלי לפגוע בחוזק הקונסטרוקטיבי.
בניין שאנל באמסטרדם
המצאה נוספת שמאוד דרושה בענף הבנייה – בטון שמתקן את עצמו. בפיתוח חדש מוסיפים חיידקים אל תערובת הבטון, אשר מייצרים חומר גירי בתהליך אורגני וכך מתמלאים סדקים בבטון בתוך זמן קצר.
חומר אחרון שמרתק אותי הוא עור שניתן לגידול באופן מלאכותי. פיתוח של פטריות היוצרות יריעה בעלת תכונות וטקסטורה של עור, ללא התוצאות האכזריות וללא זיהום, נוצרת יריעה שאיננה מוגבלת בגודל ואין לה צורך בתפרים.
