ואדי עארה הוא אחד מהצירים הראשיים במעבר ממערב למזרח באזור העמקים הצפוניים. נוסעים בו הלוך ושוב כמעט מבלי להתעכב ולהכיר את מי שגרים שם. כבר הרבה זמן שאני רוצה לבקר במקום. לאחרונה הזדמן לי להצטרף לסיור כזה, בו פגשתי אנשים מקסימים ובעלי חזון.
את הסיור התחלנו במבנה מאגר המים, עליו ציירו אמנים מקומיים סצנות חקלאיות; נשים נושאות מים מהבאר, מסיק זיתים, ידיים אוחזות בשיבולים ועוד. ברקע הציור מופיעים בתים בארכיטקטורה מסורתית, ומעל פתחים לשובך יונים.
מבנה המים ממוקם במרכז הכפר, מולו ניצב בניין ציבור ועליו פסיפס המספר רגעים היסטוריים על מרד ערבי כנגד הכובש הבריטי, ספק סיפור גבורה ספק מטאפורה.
נתקלנו בבית בד מקומי המייצר לעצמו שמן זית כמו שייצרו לפני שנים. ילדים עוברים ושבים, מברכים לשלום את הקהל שבא להכיר.
קשה לפספס את הניגודיות ברחובות, מצד אחד בתים מתפוררים ודלים, ומהצד האחר בתי קרקע רחבי מידות, עמודי שיש ודלתות מרשימות.
פרטי ארכיטקטורה מתרבות מקומית או אולי שאובה מתרבות אחרת; אורנמנט לדלת כניסה, כרכוב, חזית מעוגלת, כותרת יונית או חיפוי החזית באריחים מצוירים. זו ואדי ערה.
