הכנס הבינלאומי לעיצוב ותכנון משרדים ומרחבי עבודה, הפגיש מעצבים ואדריכלים בולטים מחו"ל עם קולגות מישראל וגורמי מפתח בתחום.
הכנס, השלישי בסדרה, מיועד לאנשי מקצוע מתחום התכנון, מתקיים אחת לשנה ועוסק בכל פעם בסוג אחר של מבנים. הפעם היו אלו מבני משרדים וחללי עבודה, תחום שזוכה לריענון קונספטואלי ועיצובי עם השתנות העולם הגלובלי והאורבני.
התופעה הבולטת ביותר הם השינויים בחלוקת החלל והמשרדים המשותפים. אולם מסתבר, לפי הדוברים שאין זה רק מענה להצטופפות הערים ועליית ערך הקרקע, אלא גם ליכולת ולצורך של אנשים לעבוד בקהילות, לשתף מידע ולהתייעץ.
בנצי זינגר, הבעלים של we work, משרדי שיתוף הנמצאים היום בעשרים מדינות, טען שהקונספט מתאים לדור ה-Y שאינו רוצה להתחבר לדברים פיזיים, עד כדי כך שגם חברות גדולות מאוד מבקשות לעבור היום למשרדים משותפים.
כמי שלמדה ועסקה בעבר במקצועות הניהול, פגשתי כאן באופן מפתיע את תיאוריות הניהול והנעת העובדים שאני מכירה כה טוב, כשהפעם הן משמשות תשתית למתכננים, בחשיבה כיצד לגרום למבנה המשרדי לתמוך בתיאוריות הניהוליות. מבחינתי זו עוד הוכחה שגם במעבר מדיסציפלינה אחת לאחרת, שום דבר אינו הולך לאיבוד.
Kursty Groves (קרסטי גרובס) מעצבת, סופרת, מגישת טלוויזיה ומרצה בנושאי קדמה וחדשנות עסקה במשמעות של עיצוב המשרד לטיפוח היצירתיות. לאן אתם הולכים כדי לקבל השראה – היא שאלה את הקהל והתגובות נעו בין: טבע, תנועה וספורט, מים, ספריה ועוד.
אם בעבר היצירתיות היתה תכונה מיוחדת למעטים והשאר ביצעו עבודות שגרתיות יותר, הרי שהיום הסביבה חייבת להתאים ליצירתיות של כל אחת ואחד כמענה לעולם התחרותי. אריסטו כבר עמד על כך שחשיפה לגירויים של כל החושים ממריצה. חשיפה לטבע ולחמצן מגדילה את נפח המוח וסביבת העבודה נתרמת מכך משמעותית.
Space is the body language of an organization, היא אומרת ומתייחסת בכך לעובדה שחללי משרדים כבר אינם שורות חדרים ומסדרונות, שהוגדרו עבור המשרד היעיל בתחילת המאה העשרים וגם לא ה-open space עם החציצות בחצי גובה ליצירת קוביות מבודדות – my space של שנות השבעים.
מאוחר יותר, עם הצורך לעבוד בשיתוף פעולה, נוצר ה-we space בו נפגשים לפרקי זמן קצרים. המעבר הבא היה לI-space בו אתה לוקח אתך את העבודה במחשב הנייד למקומות שונים של חוויות ישיבה, עמידה, אוכל ומשחק. האינטראקציה בין העובדים מתרחשת בכל מיני מקומות, לאו דווקא בחדרי המנהלים והגבולות בין עבודה לחיים הרגילים הולכים ומטשטשים.
תתחילו מהעובדים היא אומרת ותתכננו סביב – איך הם פועלים ומה הם צריכים – זה יבטיח יצירתיות.
