מוזיאון תל אביב מציג מאז אוקטובר תערוכה שנאצרה על ידי יולנטה קוגלר ממוזיאון ויטרה לעיצוב.
התערוכה, הנודדת בין מוזיאונים שונים בעולם, פרי יוזמה של המוזיאון, גוף נפרד אך צמוד למפעל השויצרי Vitra ,
האחראי למספר לא מבוטל של יצירות ריהוט קלסיות. אחת מהספונסריות היא קרן איקאה החולקת את האידאולוגיה של הבאוהאוס, להפוך את העיצוב הטוב, לדמוקרטי ונגיש לכל.
התערוכה היא יותר עדות היסטורית לתקופה ולמפעל חינוכי וחברתי שחרף ימיו הקצרים (1915-1933) הטביע את חותמו על האדריכלות והעיצוב של המאה העשרים וראשית המאה העשרים ואחת. אמנים חשובים כוסילי קנדינסקי ,יוהאנס איטן, פאול קליי, אוסקר שלמר, לזלו מוהולי-נאג', הרברט באייר, יוזף אלברס, הנס מאייר, לודוויג מיס ון-דר-רוהה, היו בין מוריו.
בית הספר פעל בשיטת הסדנה והעניק חשיבות לשילוב שבין אמנות לאמנות שימושית, צילום, קולנוע ותאטרון. הוא נסגר עם עליית הנאצים ב-1933 ומרבית האמנים שיצרו בו, הגרו לארה"ב.
בתערוכה מוצגת, בין השאר, סביבת המגורים כפי שעיצבו אותה כמה מהמורים אשר התגוררו בקמפוס וזה כמובן מה שעניין אותי במיוחד. איך נראה Form Follows Function , של מי שהגה את הקונספט.
מסתבר שבניגוד לדעה הרווחת, הבאוהאוס איננו רק מבנים של העיר הלבנה, מינימליסטים וריקים מחפצים. בתמונה: חדרו של מייסד בית הספר, שופע חפצים שהאדם העירוני, המשכיל, צריך בכדי להרגיש בנוח.
אדריאן זאואר, מגורי מנהל הבאוהאוס ולטר גרופיוס, 2015 , עיבוד דיגיטלי של תצלום צבע (אגפא) מ-1926 או 1927 שנמצא בארכיון באוהאוס, ברלין
בתמונה: עוד מעשה של הקבוצה – ליצר מודלים של דיור פשוט וזול וריהוט פונקציונלי וקל להכנה עצמית
ולטר גרופיוס, מייסד בית הספר כתב בעקרונות הייצור של הבאוהאוס (1926)
"הבאוהאוס מבקש לתמוך בקידום ופיתוח של תנאי הדיור העכשוויים, החל בכלי הבית הפשוטים וכלה ביצירות הדיור ובבניין השלם, מתוך הכרה שיחידות הדיור וכלי הבית חייבים להתייחס אלה לאלה באורח נושא משמעות …כדי לעצב כל פריט כך שיתפקד כהלכה – ויהיה זה כלי שולחן, כיסא או בית – נחוץ קודם כל ללמוד את מהותו כמכשיר, שנועד לשרת את מטרתו באופן מיטבי – כלומר, למלא ביעילות את הפונקציה שלו להיות עמיד, זול ו"יפה".
… ואין כאן עניין של פרפראות, או של פרופיל אורנמנטלי; אלה, למען האמת, משבשים את צרתו הבהירה, מאחר שאינם מוצדקים מבחינה פונקציונלית."
