אמבטיה או מקלחת

צילום תמונה ראשית: איתי אבירן| עיצוב: אסתי די-נור

לעיתים אני נשאלת, מה עדיף אמבטיה או מקלחת? לא מדובר בבתי מידות בהם לא נדרשים לותר על משהו לטובת האמבטיה.

בשנים האחרונות אני נוכחת שבבתים ישראלים רבים ויתרו על האמבט כליל. במקומו מציבים מקלחת, שדומה בשטחה לשטח האמבט ואף יותר. לאחרונה נהוגה אופנה להציב ספסל ישיבה בנוי או מורכב בתוך המקלחת. יש שישאירו אמבטיה אם ישנם עדיין ילדים קטנים בבית. מאידך, כאשר אנו מתארחים בצימר, יראה לנו מאוד מפנק אם יש במקום ג'קוזי עם מסאז' או סאונה. אז מתי ומדוע הפכה האמבטיה הישראלית למשהו שניתן לוותר עליו?

הסרט היפני הנפלא 'אהבתה מרתיחה את מי האמבט' (תסריט ובימוי של הבמאי הצעיר ריוטה נקנו), הווה בשבילי עוד הזדמנות להתבונן מקרוב באורח החיים היפני המודרני. משפחת סשינו מנהלת בית מרחץ שכונתי, וכשקאזוהירו האב נעלם שנה קודם לכן, נאלצה פוטאבה אשתו לסגור את בית המרחץ ותלתה שלט על דלתו: "בעל הבית נעלם כמו אדים". בהמשך הוא נפתח מחדש, לא לפני שמקרצפים אותו עד היסוד, וכך ניתנים לנו מספר מבטים פנימה, למקום שתופס בית המרחץ בחיים היפניים. מוזמנים לצפות בטריילר – https://bit.ly/2OUXHMx

בית המרחץ המסורתי הציבורי Sento, מיוצג על ידי הסימניות 銭湯- שמשמעותן מטבע ומים חמים. זהו המקום השכונתי, אליו באים הטובלים להירגע ולחבור לחברים. לעיתים הם ממוקמים ליד מעינות חמים ואז יקראו .Onsen- 温泉 לעיתים הם ציבוריים ולעיתים פרטיים המשמשים רק את האורחים של בתי הארחה Ryokan.

לעיתים קרובות האונסן ממוקם באוויר הפתוח והרחצה בו גם במזג אויר סגרירי. כמו בתרבויות אחרות, בית המרחץ היה נהוג לפני שהיו מים זורמים בבתים, והוא הולך ונעלם עם כניסת חדרי הרחצה לבית הפרטי. אולם, נדמה שביפן ההעלמות של המוסד הזה איטית יותר מאשר במקומות אחרים, בעיקר בגלל שלטבילה במי האמבט מיוחסת חשיבות גדולה יותר מאשר ניקיון בלבד. וכך אנו עדים לפתיחתם המחודשת של בתי מרחץ גדולים, עם ג'קוזי וסאונות מפוארים ומאובזרים.

נוהגי הרחצה הם לפשוט את הבגדים בחדר המבואה לחדר הרחצה. בחדר זה יהיו גם ברזים ודליים, צינורות שטיפה וניקוז, המיועדים לשטיפה מוקדמת של הגוף, טרם הכניסה למרחץ. הכניסה היא בעירום וישנה בדרך כלל הפרדה לנשים ולגברים. ישנם בתי מרחץ מעורבים ומי שלא מרגיש בהם בנוח יכול להיכנס ל- kazokuburo אמבט משפחתי נפרד. אחרי הטבילה הראשונה יוצאים שוב לאזור הרחצה לצורך סיבון וחפיפה, וחוזרים לטבילה ארוכה ומתמשכת. זו פעולה שאורכת זמן רב ולכן היא נעשית בסוף יום העבודה ולא בתחילתו. בבתי המרחץ רוחצים בחברותא ולעיתים זהו המשך של יום העסקים והעבודה.

לזמן שאחרי הרחצה קוראים Yugari no. לובשים יוקטה מעומלנת ולוגמים בנחת תה בחורף או משקה צונן בקיץ. הכול בנחת. אמבטיה חפוזה נקראת בזלזול "אמבטיה של עורבים" משום שהיא נעשית בהיסח הדעת.

במידה שאין מדובר בשכונות עממיות, תשומת לב רבה מוקדשת לא רק לפונקציונליות של בית המרחץ, אלא גם למיקום, לנוף הנשקף ממנו ולעיצוב.

חדר האמבטיה הביתי ממוקם לרוב בנפרד בקצה המסדרון, ובבתים פרטיים אף במבנה נפרד בגן הבית. חדר האמבטיה בבית חשוב לפחות כמו המטבח. הוא יהיה מרוחק כדי לאפשר הליכה נינוחה אליו וממנו, כחלק מזמן ההתרגעות. אם מתאפשרת פרטיות, הוא יהיה פתוח אל הנוף, בעיקר בטבע, ואם לא מתאפשרת, החלון יהיה נמוך כדי לאפשר מבט מכוון המתרחץ ולא אליו, או שיכוסה בסכך כלשהו. האמבט הביתי מעתיק גם את המנהגים הקשורים ברחצה. חדר האמבטיה יהיה בחדר נפרד מהשירותים, תהיה אליו כניסה דרך חדר המיועד לפשיטת ולבישת הבגדים ,datsubia ותהיה צמודה אליו מקלחת ידנית עם ניקוז נפרד, המיועד לשטיפה מוקדמת ולהסתבנות.

צילום: Leyla X

מאחר שטובלים במים להתרגעות בלבד, המים נותרים נקיים. במשפחה היפנית הרחצה תהיה על פי היררכית החשיבות בבית: האב, האם ולבסוף הילדים. זהו המקום בו מתממשים מבני הכוח המשפחתיים.
את האמבטיה המודרנית ניתן לתכנן שתתמלא אוטומטית בשעה מסוימת ובטמפרטורה מסוימת, ואם המים נותרו עומדים ניתן יהיה גם לחמם אותם.

החומרים המסורתיים הם עץ או אבן. המבינים ובעלי האמצעים יעדיפו אותם. מטעמי נוחות מעדיפים רבים חומרים שיותר קל לשמור ולנקות. ניתן לראות אמבטיות מפלדת אל חלד, אך לרוב, מי שאימץ את הקו המערבי יעדיף חומרים פולימריים.
המידות: אם ישנה בעיית מקום זו יכולה להיות גם אמבטיית ישיבה, ובלבד שניתן יהיה לטבול בה את כל הגוף עד לכתפיים.
הצבעים המועדפים הם צבעים טבעיים בגווני חום, ירוק וכחול.
על כן, במענה לשאלה – אמבטיה או מקלחת? אענה ללא ספק "גם וגם". מקלחת לניקיון ואמבטיה להתרגעות.

התמונה באדיבות האתר – https://www.japan-guide.com/e/e2002.html