התמונה נלקחה מהאתר: https://www.dezeen.com
כאשר למדתי עיצוב, קיבלתי עבודה לשרטט את Villa Savoye יצירת המופת המפורסמת של האדריכל השוויצרי-צרפתי לה קורבוזיה.
תרגיל בשרטוט Villa Savoye, אסתי דינור
עד אז הכרתי ככולם את וילה סבואה בפואסי, של שארל-אדואר ז'אנרה, שמו לפני ששינה אותו במעבר משוויץ לפריז, המייצגת נאמנה את תחילתה של האדריכלות המודרניסטית. דרך היד, בחזרה על שרטוט המבנה, התודעתי לגדלות של התכנון הירידה לפרטים, הבנת פשטות הקו והפתרונות היצירתיים לשאלת החלונות, המפנה לאור, הבית המורם מהקרקע על גבי עמודים, כבש העלייה לקומה השניה, האדריכלות החפה מאורנמנטיקה, אבל בכל זאת עושה שימוש במעט צבע.
הבטון החשוף הברוטליסטי, שמאפיין את עבודתם של האדריכלים המודרניסטים של מחצית המאה העשרים, הגילוי, שהיום נראה לנו טריוויאלי של האפשרות לבנות בבטון מישורים לאו דוקא מאונכים עם קיר מעוגל.
לה קורבוזיה, אשר היה מוכשר גם בציור ובפיסול, צוטט "אני מעדיף לצייר מאשר לדבר. ציור הוא מדיום מהיר יותר ומשאיר פחות מקום לשקרים".
הוא הטמיע כמה ערכים המזוהים איתו.
הראשון הוא "מכונת המגורים", מונח שטבע כדי להסביר שבית הוא דבר פונקציונלי, שאינו תלוי בזמן ובמקום. "יחידות המגורים" הם מבני דיור ציבורי שנבנו בתכנונו בצרפת ובגרמניה. גם הוא, כמו האדריכל ויטרוביוס חשבו על קנה המידה האנושי של האדם ביחס לארכיטקטורה שהוא חי בה. כמו האדם הויטרובי של לאונרדו דה וינצ'י, היה ה"איש" של לה קורבוזיה- קנ"מ האנושי.
ואם זה מזכיר לנו משהו מהשיכונים של שנות השישים בארץ, או מבתיה של תל אביב הבנויים על עמודים, זה לא במקרה, כי האדריכל הקפדן והגאון, שהיה ידוע גם בשל הפרובוקטיביות שלו, השפיע על הרבה אדריכלים בני זמנו. את לה קורבואזיה ואת רעיונותיו האלה פגש זאב רכטר בהיותו בפריס והציג אותם למאיר דיזנגוף, אשר אימץ אותן בבניית הבניין הראשון על עמודים.
צילום: rex/asap creative
החיים של האדריכל המוכשר והמעניין הזה מורכבים והוא גזר על עצמו שנים רבות של ריחוק מאירופה בזמן המלחמה. בשנת 1965, בגיל 69, הוא מצא את מותו בטביעה בים בחוף ליד בית שהוא תכנן
לה קורבוזיה ("העורב") שמר על השפה האדריכלית הנקיה גם בפרטי עיצוב הפנים. כמעצבת פנים אני מתרגשת בכל פעם שאני רואה חלל פנים או פרטי ריהוט בעיצובו. הרהיטים, מיוצרים עד היום על פי רישיון על ידי Cassina או בחיקויים אין ספור, ואני לא מחמיצה הזדמנות להכניס כאלה לבתים שאני מעצבת.
בביקורי האחרון בפריז, עליו כתבתי בפעם האחרונה, לא ויתרתי על ביקור בביתו הפרטי, בו התגורר כשלושים שנה עד מותו, אשר נפתח לביקורים אך לאחרונה, לאחר שעבר שיפוץ בשימור מקפיד שארך שנתיים, על ידי קרן Fondation Le Corbusier המופקדת על שימור המורשת שלו.
ב- 2009 הכריז אונסקו על עבודותיו של לה קורבואזיה כאתרי מורשת וב-2016 הצטרפו 17 עבודות נוספות לרשימת האתרים לשימור ובהם דירתו הפרטית, בתוך מבנה מגורים פריסאי בתכנונו, ברובע ה-16. Immeuble Molitor נמצא ברחוב Nungesser-et-Coli. בשתי הקומות האחרונות, השביעית והשמינית, קבע האדריכל את מגוריו, ביחד עם הסטודיו שלו. הוא התגורר כאן עם אשתו איבון, סוכנת בית וכלב מחמד שנקרא "המכחול", בין השנים 1934-1965. שותף לתכנון היה בן דודו Pierre Jeanneret.
התמונה נלקחה מהאתר: https://www.dezeen.com
יש מעלית בבניין, שביתר קומותיו עדיין מתגוררים פריזאים מן השורה, אולם היא לא פתוחה לשימוש המבקרים הרבים שמגיעים לכאן, על כן טיפסנו את כל 8 הקומות ברגל ויצא לנו להתרשם גם מחדר המדרגות הצר במיוחד ומהחצר הפנימית שמכניסה אור גם לדירות הפנימיות.
בכניסה הסטודיו הגדול והמואר באור יום יוצא דופן. האור בא מלמעלה וכל החלונות בזכוכיות חלביות המסננות את האור. בכדי להפיק את מירב התועלת מהנוף הנשקף משני צידי הבניין יצר האדריכל את מסך הזכוכית בחזית קומות הבטון-זגוגיות ולבני זכוכית לחליפין. אלמנטים מצילים מפני שמש ישירה הוצבו בחלונות .
מסתבר שבחדריו הפרטיים העדיף המודרניסט קצת אבן טבעית וקשתות במראה מרוכך משהו. לצד הסטודיו המרווח משרד קטנטן כל הנגרות בעץ לבוד לא צבוע.
הדלתות הענקיות בעץ צבוע על צירי פיבוט, שמאפשרים לדלתות להיפתח לשני הכוונים פנימה והחוצה.
המטבח, מינימליסטי, ואין בו כל זכר למותרות. מרפסת לכל אורך חדר השינה משקיפה על יער בולון הסמוך.
הבניין שוכן לצד איצטדיון Jean-Bouin מחלונותיו ניתן היום לצפות במגרשי הטניס של משחקי הרולן גרוס.
המעניין ביותר הוא חדר השינה. מהמיטה המוגבהת מאוד יכולים היו השוכבים בה לראות את הנוף עד קו האופק המרוחק. המקלחת הצמודה והשרותים בנויים בתוך כוכים דמויי מערה, ממש מתוך חדר השינה ומזכירים תאים בים באנייה. כשראיתי חדרי רחצה כאלה בוילה סבואה תמהתי מי יכול להתרחץ כאן. עכשיו הבנתי שאם בנה כאלה לעצמו, כנראה סבר שזה נוח.
השימור והשיפוץ כללו החזרת הרהיטים כפי שהיו בעת בו התגוררו בו דייריו המקוריים. חברת הרהיטים Cassina שחזרה את רהיטי הבית בניהם שטיח עור פרה, רהיטי הישיבה בעור שחור וכסא LC2 המוארך המפורסמים.
הצביעה בצבעי יסוד כחול ואדום, בלוית ורוד, תכלת אפור, מאפיינים עוד עבודות של מודרניסטים, על אף ההתנגדות לאורנמנטיקה, לא זנחו קצת צבע.
התמונה נלקחה מהאתר: https://www.dezeen.com
בית הדירות שנבנה בשנות השלושים הושלם ב-1934, בא להדגים את רעיונותיו התכנוניים: שמיים, עצים פלדה ובטון – ארבעה אלמנטים אורבניים הכרחיים לחיים מודרניים.
