קנגו קומה

יום ג’, 23.4.19. 🌷🍷🎋

מפוקואוקה הדרמנו בשינקנסן, הרכבת המהירה, כשעה, כדי לפגוש ביצירה האדריכלית היפה של קנגו קומה.
האדריכל, זוכה פרס פריצקר “הניח” את הבניין קרוב לתחנת הרכבת בקלילות כמו קיפול נייר אוריגמי.
למקום יש היסטוריה בת 2000 שנה ונמצא כאן קבר של מלכה עתיקה.
פסל בדמותה אפשר לראות הרחק באופק ובחזית הבניין פסל סוס שקוע בבוץ, כאנלוגיה לממצא הארכיאולוגי שמבצבץ מהבוץ.
ה״מתנ״ס״ המהודר הזה משמש לפעילות תרבותית מכל סוג, מטופל באופן גאוני גם ברמת הריהוט, אדריכלות הנוף, העיצוב הגרפי.
קנגו קומה, שגם מתכנן את אצטדיון לאולימפידת טוקיו 2020, עוסק ללא הרף בבחינת חומרים והמצאתם.
השימוש המפורסם שלו בעץ, מצוי גם כאן במבנה הסדנאות הסמוך.


יום ג’, 23.4.19 – הירושימה. ⏳🖋

זו לא הפעם הראשונה שאני מבקרת בהירושימה.
‘פארק השלום’ על שרידי המקום בו הוטלה הפצצה עם שני המבנים היחידים ששרד מהם משהו: Bank of Japan והמבנה בעל הכיפה העגולה. את מוזיאון הפצצה תכנן קנזו טנגה, אז אדריכל צעיר שזכה בתחרות.
הסגנון מודרניסטי ברוטליסטי בבטון מהצד הפונה לפארק ובחיפוי גרניט אפורה מהחזית.
את הנהר חוצה גשר שתכנן ב-1951 איסמה נוגוצ׳י, אותו אדריכל אשר תכנן את גן הפסלים ע״ש בילי רוז במוזיאון ישראל בירושלים. 🙂


עדיין הירושימה. 😉🤓

לאחר הסיור בפרק השלום, ביקור בבניין סמוך אורי-זורי של האדריכל סמבואיצ׳י.
אורי (קיפול) זורי (עגור).
העגור מסמל תקוה ושלום.
על כן נוהגים היפנים לקפל אלף עגורים ולבקש בקשה לפני אתגר חשוב בחיים.
במוזיאון השלום יש עגורים שקיפלה ילדה אשר היתה בת שנתיים בנפול ה-A bomb כפי שקוראים לה כאן היא לקתה בלוקמיה ועצמה את עיניה לעד בגיל 12.
קמבואיצ׳י אימץ את נושא העגורים כתמה לבניין.
העלייה לתשע קומות הבניין במעלית, רמפה או מדרגות. בירידה אפשר לגלוש במגלשה.
בקומה האחרונה מרכז מבקרים עם כמה אטרקציות.
אחת מהן היא לצאת למרפסת שקופה, גם הרצפה, ולהשליך משם עגור נייר.
אלה נאספים בתחתית במיכל שקוף.
עוד על הגג תצפית 360 ומדרון דמוי גבעה פורחת לשבת ולצפות.
הנה קישור לסרטון על האדריכל שבא לפגוש אותנו ולדבר על עבודתו.

https://player.vimeo.com/video/242556406…


יום ד’, 24.4.19. 🤩😁

מיאג׳ימה הוא אי שעוברים אליו במעבורת מהירושימה.
יש בו מקדש שינטו מהמאה ה-8.
עצם הקונספט של מקדש הועתק מסין, כמו אלמנטים תרבותיים רבים אחרים לרבות הכתב.
עד אז לא היו מקדשים לשינטו, שהיא דת הסודגת לטבע, אך לא היו בה דמויות אלים, גם לא כתב, ולכן לא כתבי קודש, ועד לאותה עת גם לא מבני קודש.
ארכיאולוגים והיסטוריונים חושבים שמבנה המקדש הזה הוא בדמות ארמון הקיסרות בקיוטו הבירה של אותם הימים. המקדש שהשתמר 1200 שנה מתעד את סגנון הבניה על קלונסאות. מראשית הבניה הפרהיסטורית ביפן ידועים שני סגנונות בתים שהביאו איתם מהגרים מארצות מוצא שונות: בית הבור (בור מקורה) ובית הקלונסאות, שהובא כנראה על ידי מהגרים מהאזור הטרופי – הקלונסאות מרחיקות את הבית מהקרקע למקרה של שטפונות.
המקדש, שחייב לגייס לעצמו כספים (אין תמיכה ממשלתית בדת), מתיר לקיים בו חתונות.
אחת התקיימה בשעה טובה היום בעת ביקורנו.


כיאה לקבוצת אדריכלים, ארגן עבורינו אריה קוץ סיור בפרויקט מצומוטו. 🙂🙃😉

זהו פרויקט שיכון ענק משנות ה-70 בעיר הירושימה, אשר נבנה עבור מי שביתם נהרס והחלו לשוב לעיר לאחר כמה שנים.
למרות מימדיו העצומים, והעובדה שנבנה במשאבים ממשלתיים שהיו עדיין מצומצמים בשנים אלו, ניכר התכנון ברוח ״פרויקט המגורים״ של האדריכל הצרפתי לה קורבואזיה.

הבניה היא בבטון, החזיתות פונות דרומה (כאן בהטיה כדי לאפשר לצופף את המבנים קצת יותר. מסדרונות פתוחים קושרים כל קומה (ה״רחובות״), מעלית עוצרת בכל שתי קומות לצורך חיסכון. על הגגות גינות שמגוננות על ידי הדיירים. גדלים בהן פרחים ומעט ירקות.
הדירות הן בבעלות העיריה והדיירים משלמים שכר דירה פרוגרסיבי בהתאם להכנסתם.

ביקרנו בשני טיפוסי דירות – חדר שינה אחד או שניים סלון קטן, מטבח נירוסטה, רצפות טטאמי או עץ, מקלחת, שירותים ומרפסת. הכל צנוע ואלמנטרי, אבל אין פה סלאם. נקי.

בסופו של יום פגשנו במתנ״ס השכונתי מספר פרופסורים, חלקם חברים מימי האוניברסיטה של אריה קוץ, מוביל הטיול, לשיחה על התחדשות עירונית.👌

עשוי לעניין אותך

צור קשר
close slider