על הים הפנימי מזרחה מהירושימה

יום ה’, 25.4.19

פוקוימה 🙂💛

על הים הפנימי מזרחה מהירושימה, בעיירה קטנה מעל נמל ומספנה, נבנה בשנות ה-70 מלון בלה ויסטה הצופה על הים.
היה צורך להוסיף לו אטרקציה כהכנסה נוספת למלון.

חתונות הן ענף הכנסה חשוב לבתי מלון ויש כמה וכמה כנסיות שנבנו על ידי המלונות שתכננו אדריכלים חשובים, בניהם טדאו אנדו.
כאן תכנן האדריכל הירושי נקמורה ממשרד NAP האת כנסיית הסרט The Ribbon Chapell עם מבנה סמוך לחגיגת אירועי החתונה, אשר משמש בימים רגילים גם כמסעדה.

מעל לקפלה הצופה אל הים מתרומם מגדל לולייני הבנוי משני גרמי מדרגות האחד לחתן והשני לכלה. הם נפגשים במרומי המגדל. טוב שרוב המתחתנים הם צעירים, כי אני הגעתי מתנשפת למעלה.


יום חמישי, 25.4.19, מנזר בודהיסטי שין ג׳ו ז׳י. 👌💛👌

גם מנזרים צריכים להתקיים ממשהו. גם הם צריכים אטרקציות כדי למשוך מבקרים בתשלום. במקדש הזה כבר יש לא מעט אטרקציות. האחד- גן זן יפהפה שעיצבה משפחת נקנה שושלת של שלושה דורות של אדריכלי נוף. לשמחתנו, הבן – שירו נקנה הגיע במיוחד כדי לפגוש אותנו ולספר על מסורת ארוכה של אדריכלות נוף של גנים קלאסיים.

המקדש גם אסף מבני מקדשים שהיו מועדים להריסה ושיכן אותם בתחומו והגן זרוע בהם.

האדריכל פוג׳ימורי הוזמן לתכנן ביתן כניסה מודרני עם גג נחושת שמתכתב נפלא עם גגות הקש והעץ של המבנים הסמוכים לו.

אבל, אם לא די בכל זה, המשפחה שבבעלותה המספנות בים הסמוך, נתנה תרומה לבנות מבנה מיוחד למיצג אורקולי שהכין האמן קוהינרה עם קבוצה בשם סנדויץ׳.

המבנה עשוי עץ מאורך וסגור כעין צוללת, מורם על עמודים מעל לגן יבש ומטופח. הכניסה אליו מתבצעת בחושך – המבקרים מקבלים פנסים קטנים המאירים אך מעט עד שהם מתיישבים במקומם באודיטוריום החשוך. המיצג מאיר ומשמיע 25 דקות של רחש ונצנוצי מים בחושך. מדיטציה מושלמת.


לפני כחדשיים כתבתי על האמנית היפנית נריטה ריי

(הנה הקישור לכתבה – https://bit.ly/2Jby62s). 🤩😉

ראיתי סרט על עבודתה העדינה השוכנת על אי האמנות טשימה, בתוך מבנה מרגש שתכנן האדריכל נישיזאוה.
עליה לרגל ל״מקדש״ האמנות הקטן הזה היא לא מילה מוגזמת בכדי לתאר מסע במטרה לראות את שתי היצירות הללו, שכל כך מתאימות אחת לשניה וללוקיישן.

היחס של היפנים לדת הוא מאוד טולרנטי, אתה יכול להיות גם נוצרי בטקס הנישואין, שינטו בטקס הלידה ובודהיסטי בקבורה. ברור שהכוונה היא למשהו רוחני המסייע להתעלות וזו יכולה להיות גם עבודת אמנות. אז המסע אל איי האמנות בהחלט צבר תאוצה ופופולריות מאז שהחל הראשון ב-2010.

סואיצ’ירו פוקוטקה, אדם אמיד ובעלים של הוצאה לאור, רכש חלק מהאי נאושימה, אי שהתרוקן מיושביו עקב הירידה בילודה והאורבניזציה – המעבר מהכפר לעיר.
בתים נותרו ריקים.
הבתים נמסרו לאמנים שעשו בהם מיצגים תלויי מקום (site specific).
היום מתחילה הטריאנלה ה-4.
ההצלחה הובילה להמשיך את המיזם גם לאיים נוספים.
היום מתחיל שבוע הזהב, חופשה בת 10 ימים בכל המדינה לרגל מספר חגים לאומיים.
השנה מצטרפת לכך גם הכתרת הקיסר שחלה ב-1 במאי. עדיין אין עומס.

את נאושימה, בה נבנו מלון ומוזיאון מדהימים של טדאו אנדו, כבר פקדנו בסיור הקודם, וכעת הגיע תורו של האי טשימה.

למען העבודה הזו של נריטה ריי ונישיזואה היה כדאי הטיול כולו.
על גבעה המשקיפה לים שתי כיפות לבנות דקות כקליפת ביצה.
אחת היא המוזיאון והשניה חנות/בית קפה. ועליה לרגל מתחילה בצעידה השביל המטופל מבחינה נופית מקיף את הגבעה. נכנסים בבודדים או בזוגות. כל אחד מקבל הסבר בנפרד, חולצים נעליים, כמובן.

ה״עבודה״ היא לא יותר מאשר רצפת בטון שנביעות קטנות של מים נובעות בה לפרקים. יותר מינימליסטי מזה יהיה ריק מוחלט.
הכיפה ובה שני חורים אל השמיים וחוט מתנפנף שמעיד על הרוח הנכנסת. אין מלבד זה דבר.


יום חמישי, 25.4.19, בערב אנחנו מגיעים לעיירה החמודה ביותר בטיול – קוראישיקי. 🌸🌼🌺

זה ביקור שני שלי בעיר ובמלון הזה. היא התחנה המתאימה למי שעושה את דרכו לאיי האמנות נאושימה וטשימה.
בתחילת המאה שעברה ניצלו בתי העיר הציורית והנחל הזורם במרכזה מתכניות פיתוח בזכות אמנים שאהבו אותה והתערבו אצל הרשויות.
המלון שבו אנו שוהים מרוהט ברהיטי שנות ה-50-60 של המאה העשרים.
בניין העיריה תוכנן על ידי האדריכל קנזו טנגה, ברוח המודרניזם של לה קורבוזיה.
שתי החזיתות בבטון חשוף או טיח דמוי בטון חשוף.

עשוי לעניין אותך

צור קשר
close slider