מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות

נכנסנו לשבוע הרביעי לסגר

אני מנסה לוודא אם החללית שאני משייטת בה עדיין נמצאת בתקשורת עם כדור הארץ.

מגפה זו מילה שהכרנו מהספרותהדבר“, “אהבה בימי כולרה“, “דקמרון“, “זרע אנדרומדה“,  “עולם ללא קץוגם מהקולנוע התפרצות” “התפשטות” “מגפה“. בין שאלו תיאורים של מגיפות שאירעו בהיסטוריה ובין שהם כאלה שהאדם בדה ושיחק בתרחישים שלהן, הן הצטיירו בדמיון שלי כמשהו מרוחק שקשור לחיים של מישהו אחר. לנו זה לא יכול לקרות. אנו חיים בעולם מודרני. מקורות המים נקיים, יש לנו רפואה מתקדמת, סניטציה, תקשורת גלובלית, תזונה בריאה ובתים ממוזגים ומוגנים.

ככל שאני שוהה בבידוד, הגבולות בין דמיון ומציאות מטשטשים. העולם הגלובלי הופך להיות שם דבר לכשל ולא לקדמה. הנגיף מכה בכל עוז בליבת האנושות המתקדמת, התרבותית. האנושות מתחלקת עכשיו באופן שונה מאשר בחיינו הרגילים. החלוקה היא לחולים ולאלה שעדיין אינם חולים ושכבה מיוחסת של אלה שהחלימו. אלה שאיבדו את מקורות פרנסתם ואלה החיוניים. הסבים והסבתות שהוצאו לחלת משמירה על הנכדים וההורים שצריכים להמציא איך להעסיק את הילדים ולעבוד מהבית במקביל. הרופאים שישנים שעתיים ביום ואלה בבית, שחוששים לקבל הרעלת תקשורת או לאבד את השפיות משעמום.  

הקיפאון שאפיין את השבועות הראשונים מפנה את מקומו לסוג של השלמה והסתגלות לקושי. הכרה במציאות, יצירתיות באלתור פתרונות, הפקת המיטב מהמצב. מתחילים לחשוב על המחר שאחרי.


בימים אלה אני פותחת במהלך ייעוץ ותכנון מרחוק. ברור שבתקופה הנוכחית קשה לקבל החלטות הכרוכות בהוצאות כספיות. מאידך, אם אנחנו יושבים בבית, דווקא יש לנו זמן לתכנון.
אשמח לסייע לכם לעשות זאת!

לתאום פגישת ייעוץ טלפונית ללא תשלום >>>

פרץ יצירה אדיר פוקד אותנו כל אחד בתחומו. היצירתיות לא מבקשת רשות. נקודת התבוננות ממקום של הדממה על החיים שלנו עד כה ומפה. השהות הממושכת בבית מחייבת אותנו להסתכל פנימה, על עצמנו, על החיים שלנו עם המשפחה. להתבונן במשמעויות, לקבל תובנות בהווה והחלטות מהותיות באשר לעתיד.

גם מתבוננים בבית בצורה חדשה. מבינים את הבית כמקום המוגן והבטוח, המיכל של חיינו. את המקום הרגשי והעמוק שיש לו עבור כל אחד מבני המשפחה באופן אישי ואצל כולם יחד. את חשיבות שיש לכל פרט בבית, פונקציונלי ורגשי כאחד. הוא ראשית וקודם לכל עבורנו, המשפחה הגרעינית. כל אחד מאתנו צריך שתהיה לו כאן הפינה הנוחה האינטימית, לשהות בה לבד עם עצמו ועיסוקיו. לעבוד מהבית, במקביל לכך שכל בני הבית שוהים בו בו-זמנית מהוה אתגר שאולי לא התכוננו אליו. להעסיק את הילדים, בעיות של שמירה על סדר, אחסון, ניקיון, אקוסטיקה בצפיפות שנוצרה.

אצל אנשים השוהים בבית בגפם יש אתגרים אחרים. בית מאובזר היטב עם פינות עניין ותעסוקה אולי תחביבים ואוספים. מקום לקרוא בנוחות ובעיקר שיהיה מסודר, אסתטי ויפה כדי להנעים את השהות.

הנה הפרויקט הפרטי שלי. צילמתי כמה מבטים של הדירה שלי.  מה כבר יכולתי לצלם בסגר? בלי פוטושופ, בלי תאורה ואפילו בלי לנגב אבק. לא ממש פרויקט לז’ורנל. אבל, זה בכל זאת תרגיל טוב בצניעות, בהסתפקות במועט, בתרגול של חשיפת הלא-מושלם, לב ליבו של הוואבי סאבי. זה כל כך מתאים לזמן הזה, לאפשר קצת הרפיה וחוסר דאגה, תוך כדי מציאת היופי באובייקטים יומיומיים. אנחנו מתקרבים לפסח, מבלי לחוות את קדחת הקניות שפורצת בכל שנה באביב. מה באמת גורם לנו שמחה וממה אנחנו יכולים להיפטר? אולי נמצא טמונים היכן שהו בבית דווקא חפצים ישנים, שמספרים סיפור שלנו או של המשפחה שלנו ונוציא אותם החוצה?

כל עוד בחרנו בחומרים טבעיים, יש לנו גם אישור שהם יהיו קצת סדוקים או מהוהים, מקומטים דהויים ואולי קרועים. הוואבי סאבי אוהב את הדברים שהתיישנו יפה, החלידו, העלו אזוב, התכסו בפטינה. ענף יבש שנמצא בחצר בתוך כלי חרס. קומקום להכנת קפה במקום מכונת אספרסו משוכללת. מספר צלחות חרס גס, שיחליפו את ה”סרויס” מרובה החלקים שקיבלתם במתנה מועד העובדים?

הזמן הרב שאנו שוהים בבית ומשוועים לעבודות יזומות וגם חג הפסח, מבטיחים שנצא מהתקופה הזו עם ארונות מסודרים ובתים נקיים כפי שלא ראינו שנים.

פינת העבודה עברה עכשיו הביתה. יתכן ואתם נאלצים לעבוד על שולחן האוכל או המטבח, או עם המחשב הנייד במיטה, כי אין מקום אחר. סדרו את הכבלים החשופים של מכשירי החשמל. אספו חפצים קטנים הפזורים בבית ומיינו לקבוצות לפי חמר, גודל או צבע. נפחו כריות ואם יש צורך מלאו אותן בחומר מילוי. פעולות קטנות שיסייעו לתחושת הסדר.

אישור לתחושות שלי של מה צפוי בעולם העיצוב ועיצוב הפנים ביציאה מתקופת הסגר  קיבלתי במאמר שפרסמו השבוע הטרנדולוגיות הישארליות נתלי יצחקוב וליאור פישר שילוני מסוכנות The Visionary (הקורונה כמשל: על הקשר שבין טרנד למגפה. Legit). הן חוזות שיתקיימו שני תהליכים סותרים. במקביל ליציאה מוגזמת לבילויים והנאות שהושהו בתקופת המשבר, תהיה גם ריאקציה על העולם הגלובלי שהתפוצץ לנו בפנים. נסיגה מהמעורבות ומהתלות ברשתות החברתיות פחות נסיעות, יותר תוצרת מקומית, יותר מלאכות יד ועשה זאת בעצמך.

מגפת הקורונה והשלכותיה יחזקו באופן משמעותי את הנטייה למינימליזם ויזואלי וקונספטואלי, הרצון לשקט פנימי ורוגע שיתבטאו בצבעוניות עדינה, טבעית ומונוכרומטית גם בתחום עיצוב הפנים, נראה נטייה למינימליזם, טיפול והשקעה במרחב הביתי ודגש על הכנסת פריטים בעלי ערך פונקציונלי או רגשי אל הבית. לצד טכנולוגיה שעיקרה למטב את השהות במרחב הביתי ולשפר את חיי היום-יום, נראה בתקופה הקרובה חזרה למלאכות יד וליצירה נאיבית, ילדית, שמתאפשרת אך ורק כאשר ניתן לקחת פסק זמן מהעולם הגועש והרועש שבחוץ.

אמרתי לכם?

אבל בינתיים שמרו על עצמכם ועל היקרים לכם ובואו נעבור את זה בשלום.

אני מאחלת חג פסח שמח לכל אחד ואחת מכם עם ברכה שעיצב ידיד שלי אורי שגב, כדי שנוכל לשמח את היקרים לנו, וזה מה שאני עושה. 


ונמשיך לשמור על קשר!
בימים אלה אני פותחת במהלך ייעוץ ותכנון מרחוק. ברור שבתקופה הנוכחית קשה לקבל החלטות הכרוכות בהוצאות כספיות. מאידך, אם אנחנו יושבים בבית, דווקא יש לנו זמן לתכנון.
אשמח לסייע לכם לעשות זאת!

לתאום פגישת ייעוץ טלפונית ללא תשלום >>>

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin
אסתטיקה יפנית

לבן זה לא פרקטי

בסוף השבוע האחרון, עת טבלנו בלבן של שבועות, נזכרתי בשני בתים, אשר עוצבו על יד Axel Vervoordt לדמויות מפורסמות, והמשותף

Call Now Button
צור קשר
close slider

אם גם אתם אנשים מיוחדים, עם עולם פנימי עשיר, ידע תרבותי, ראיתם עולם ואתם מחפשים עיצובים לא שיגרתיים שיבטאו אתכם – בואו נישאר בקשר!