מגדיאל

בין עצי אורן בדרך לירושלים ניצב מושב עם אזור זמן קצת אחר, שונה בתכלית מהעיר הסואנת.

כבר ממבט ראשון על בתי המושב הוותיק עוטפת אותי אווירת שנות ה-60. הבתים מכוסים ב”שפריץ” לבן, קשתות מעטרות את החלונות והדלתות, ריצוף באבן וריח האורנים הגדלים שם.

הוזמנתי לעצב בית מרווח במושב שואבה אך מבלי לשנות את המבנה שלו מאחר ומדובר בשכירות לטווח ארוך.
המגבלות בדירה שכורה כבר ידועות. אי אפשר לבצע שיפוץ מאסיבי למרות שמדובר בבניה ישנה, זה בלבד מהווה אתגר לא פשוט. אבל כאן חבויה גם ההשראה.
השנים האלו שעברו על הבית הם הסיפור שלו, הם קורות החיים שלו ואני לא מתכוונת להתעלם מהסיפור שהוא מספר. בנוסף, כמו שתראו בתמונות, הבית יושב על ‘טרסה’ – מדרגה. מה שאומר שהוא מחולק לשני מפלסים עם הפרדה של 80ס”מ גובה.

כאמור, נתתי לבית לספר את הסיפור שלו ואני רק עזרתי.
הריצוף, שללא ספק ממשיך את האווירה התקופתית נשאר כמו שהוא, גם את קשתות העץ בחלונות השארנו.
לחלק מהקירות בחרנו גוונים של אפור-כחול, גוונים של עומק.
גופי התאורה (משוק הפשפשים, אם תהיתם…) שימשו בעבר כפנסים של אוניות, תאורת לולים ופרוז’קטורים של במה.

הריהוט והשטיחים שנבחרו השלימו את המראה של בית האבן העתיק.
שתי ספות בגודל זהה מוקמו בדיוק מול האח, בתפקיד השולחן מיקמנו ארגז עץ כבד ומלא חשיבות.
לטובת בחירת ריהוט עץ, לקחתי את הלקוחה לראות עבודות של הנגר-אמן אלון דודו.
היא אהבה, כל כך אהבה שהזמינה ממנו חמישה פריטים מרשימים לבית, אותם שילבנו ברחבי הבית להשלמת המראה.
יצירות האמנות שתראו על הקיר בתמונות שייכות לאמן פולי מקס שעלה לארץ מבלארוס.
הסיפור הושלם.

Call Now Button
צור קשר
close slider

אם גם אתם אנשים מיוחדים, עם עולם פנימי עשיר, ידע תרבותי, ראיתם עולם ואתם מחפשים עיצובים לא שיגרתיים שיבטאו אתכם – בואו נישאר בקשר!