האדריכל היפני ארטה איסוזקי

פרס פריצקר, היוקרתי בפרסים המוענקים לאדריכלים, הוענק בחודש האחרון לאדריכל היפני ארטה איסוזקי. איסוזוקי נולד כמה שנים לפני מלחמת העולם השניה ואחת מהחוויות המעצבות של ילדותו היתה הטלת הפצצה על הירושימה, לא רחוק ממקום הולדתו באי קיושו. לגדול במקום נטול ארכיטקטורה, בו אנשים חיו במבנים זמניים השפיעה עליו וחיברה אותו לקונספט מאוד יפני, הMa-. זהו מושג המגדיר את חשיבותו של הריק, האין כחשוב לא פחות ואף יותר מה”יש”. בזמנים כאלה, אומר האדריכל, לא יכול היה להרשות לעצמו להתעכב על סגנון אישי אלא לעסוק בצרכי השעה-שיקומה של יפן והארכיטקטורה שלה. וכך מצא עצמו יוצר כמעט בכל סגנון של המאה ה-20 וה-21.

פרס פריצקר, היוקרתי בפרסים המוענקים לאדריכלים, הוענק בחודש האחרון לאדריכל היפני ארטה איסוזקי.

בעשור האחרון הוענק הפרס לחמישה אדריכלים יפניים:
2010 קזויו סג’ימה וריואה נשיזאווה מסטודיו SANAA, ב-2013 לטויו איטו, ב- 2014 לאדירכל שיגרו באן וב-2019 אראטה איסוזקי בן ה-84.

איסוזקי נולד באי קיושו ב-1931.

תמונה מגיל 4:

כאשר היה בן 14, הוטלו הפצצות על הירושימה ונגסקי. לגדול בין ההריסות, היכן שלא היתה כל ארכיטקטורה, אלא הריסות צריפי פליטות, השפיע עליו ועל יצירתו בעתיד.

“נסיוני הראשון בארכיטקטורה היה הריק, העדר הארכיטקטורה ואני התחלתי לתכנן איך יוכלו האנשים לבנות את בתיהם ועריהם מחדש” אומר איסוזקי. זו החוויה שעיצבה את חייו.
בסרטון הזה הוא מסביר קונספט יפני מרכזי ה-MA, הלא הוא הרווח שבין הדברים, שחשיבותו עולה אף על זה של הדברים עצמם.

הוא צוטט עוד ב”ניו יורק טיימס”: “כמו היקום, גם האדריכלות מגיעה משום מקום, הופכת למשהו ונהיית שוב לשום דבר. מעגל החיים הזה, מלידה ועד המוות, הוא התהליך שאני רוצה להציג”. מה יותר קרוב מזה לתפיסת הwabi-sabi-?
אלא שאיסוזוקי פיתח את הקונספטים היפניים האלה לשפה מודרניסטית, ברוטליסטית, אחר כך פוסט מודרנית, דה-קונסטרוקציה והלאה. למעשה הוא התנסה בכל סגנון ארכיטקטוני של המאות ה-20 וה-21. וזה גם מה שהביא את חבר השופטים לבחור בו.
“עבודותיו הן עדות ליכולתו להבין את ההקשר על כל מורכבותו וליצור בניין מוצלח, עשוי היטב ומעורר השראה מהמימד העירוני ועד לחלל הפנים”
הוא החל את הקרירה שלו אצל האדריכל קנזו טנגה, אף הוא זוכה פרס פריצקר לשנת 1987. ב-1963 הקים משרד משל עצמו. עבודתו הראשונה היתה בניין הספריה בעיר הולדתו, מבנה שמשלב בין סגנון המטבוליזם והברוטליזם. תכנונו הוביל לבחירה באיסוזקי כאדריכל הראשי של אירועי אקספו ב-1970 באוסקה, לצד טנגה.

צילום: Yasuhiro Ishimoto
הספרייה העירונית של אואיטה (1962-66)

עבודה נוספת מעבודותיו המוקדמות היתה הספרייה בקיטקיושו (1974):

צילום: Fujitsuka Mitsumasa
Kitakyushu Central Library

בשנים אלה גם עסק במחשבות תיאורטיות על עתיד הארכיטקטורה ובינוי ערים.
לאחר יציאת הכוחות האמריקאים מיפן בשנות ה-60 החלה תנופת תכנון ובנייה מחודשת ביפן ונדרשה חשיבה תכנונית עירוני ואדריכלית מרחיבת אופקים. זה הנימוק המוביל את איסוזוקי שלא להשתהות על סגנון אחד, אלא להתאים את עצמו לצרכי השעה. בשנות השישים, חזה איסוזקי עיר באוויר – תכנית עתידנית עבור רובע שינג’וקו בטוקיו, המכילה שכבות של מבנים, בתי מגורים ותחבורה התלויה מעל העיר המזדקנת כמענה למרוץ המהיר של האורבניזציה.
עבודתו התרחבה לערים נוספות ביפן ואח”כ גם מחוצה לה.
כמעט שבעה עשורים של עבודה הניבו כ-100 עבודות, הרבה מהם מבני ציבור, במזרח, במערב במזרח התיכון באירופה ובארה”ב. הוא איש מעשה ותאורטיקן, מרצה באוניברסיטאות רבות בעולם ומקדם צעירים באמצעות שיתופי פעולה.

מבחר עבודות:

צילום: Yasuhiro Ishimoto
(Museum of Modern Art, Gunma (1971-1974 Gunma, Japan

צילום: Yasuhiro Ishimoto
Tower Mito is an arts complex in Mito, Japan. It opened in 1990.

עבודתו הראשונה מחוץ ליפן:

צילום: Yasuhiro Ishimoto
(Contemporary Art, Los Angeles (1981-1986 California, USA

לרגל המשחקים האולימפיים בברצלונה:

צילום: Hisao Suzuki
(Palau Sant Jordi (1983-1990 Barcelona, Spain

(Shenzhen Cultural Center (1998-2007 Shenzhen, China
מקור: ויקיפדיה

צילום: Hisao Suzuki
Pala Alpitour (2002-2005 Turin, Italy), ice hockey stadium for the 2006 Winter Olympic Games

צילום: Alessandra Chemollo
בניין אליאנז, מילנו 2015, הגבוה ביותר באיטליה – 209 מ’.

צילום: Hisao Suzuki
Nara Centennial Hall, located in Japan, opened in 1999

צילום: Hisao Suzuki
מוזיאון האדם בעיר לה קורוניה, ספרד (1993-1995), ממוקם על שפת מפרץ.
העיצוב דמוי החומה ממשיך את קו הסלעים.

צילום: Hisao Suzuki
(Qatar National Convention Center, (2004-2011 Doha, Qatar

בשלב זה הוזמן איסוזוקי לבנות את מרכז הקונגרסים הלאומי בדוחא, בירת קטר. האמצעים הנדיבים והטכנולוגיה מבוססת מחשב מאפשרים לו לתכנן עוד אחד ממבני הראווה, ספינות הדגל שהמאה ה-21 משופעת בהם. בחזית המבנה גוף דמוי ענפי עץ ענקיים נושא את גג הבניין הבולט מעבר לחזית-שמורכבת מקירות מסך עצומים. העץ המרשים הוא אלמנט קדוש לאסלם, שהאדריכל היפני הטמיע בארכיטקטורה המונומנטלית.