איך משפצים דירה בבניין שמיועד לתמ”א?

תקציב השיפוץ חייב להישאר צנוע ביותר, אך לאפשר לדיירים להפיק את מירב ההנאה מן הבית בשנים שעוד נותרו עד הבנייה

דירת יחיד ללקוחה, בבניין אשר נבנה ב-1935 – תאריך שהצית לי מיד את הדמיון, כאשר חשבתי על תל אביב של אותם הימים, על הרחובות והשדרות שלה והסיפור של אלו שהבית נבנה עבורם, בזמן שבאירופה כבר החלה המלחמה.

נכנסתי לדירה המיושנת וראיתי תקרות בגובה שכבר לא בונים היום. כאשר קילפנו את הריצוף התגלתה הרצפה המקורית במרצפות מצוירות, אבוי, בירוק.

תוספות ושינויים במהלך השנים לא היטיבו עם הדירה, והבניין כולו לא נבנה בסטנדרט אדריכלי גבוה ועל כן אינו מיועד לשימור. הדיירים מבקשים לייעד אותו להליך תמ”א  38/2 – בניית בניין חדש במקום הישן, עם הרחבת הדירות ותוספות בנייה בקומות העליונות. הנחה זו היוותה בסיס  בפרוגרמה.

מדובר בשיפוץ לטווח קצר, שכן תוך מספר שנים יעמוד הבניין להריסה. תקציב השיפוץ חייב להישאר צנוע ביותר, אך לאפשר לדיירת להפיק את מירב ההנאה מן הבית בשנים שעוד נותרו, שמספרן לא ננקב וכנהוג במקומותינו, הזמני נוטה להיות הקבוע. על כן הקפדתי להשיג את התוצאה הטובה ביותר בתקציב הנתון וויתרתי מראש על המאמץ לשמר את המרצפות, או הדלתות המקוריות – שכן אלה לא יאריכו ימים בלאו הכי.

מבנה החלל הקיים לא שונה ונשאר: כניסה למסדרון, שמצדו האחד חדר מגורים צמוד למטבח ומצדו האחר חדר שינה גדול ממדים ובתווך חדר אמבטיה עם שירותים. פשטות התכנית והתקרות הגבוהות מסייעים לתחושת המרחב.

שלא כרגיל, המרפסת הסגורה, הצמודה לחדר המגורים לא נמשכת במקביל ובהמשך לחדר – אלא בניצב לו, ולכן לא קיימת האפשרות לחבר את שטחה לשם הרחבת חדר המגורים. בהיותה מעין תוספת צדדית, היא שימשה כמחסן וכחדר כביסה.

כשבחנתי לעומק את תוכנית הדירה, הבנתי שבמספר פעולות פשוטות אוכל להפוך את המרפסת הצרה, הצופה לרחוב ולירוק שבחוץ – לפינת עבודה ולמקום בו יוכלו אדם אחד או שניים לשבת ולאכול, תוך התבוננות החוצה. מכונת הכביסה עברה לארון במסדרון הרחב.

את המטבח, שתוכנן בשני קווי ארונות מקבילים הסתרתי מעט מאזור הישיבה, בכדי ליצור תחושה נקייה יותר מאשר במטבח פתוח לגמרי. גם הנגרות בעץ אלון, החוזרת בכל חלקי הבית תורמת לאחידות ולשקט. כל כלי החשמל במטבח נבחרו בזכוכית לבנה ואף משטח העבודה באבן קיסר לבנה.

חדר האמבטיה שומר גם כן על צניעות וניקיון בקרמיקה לבנה וכיור מונח על גבי ארון מעץ אלון. החן נוסף באמצעות צמחיית שרכים, במה שהיה הבוידעם שנפתח אל תוך חלל האמבטיה.

מסיבות תקציביות לא ריצפנו בטרצו או בבטון – כמתבקש מהסגנון, אך הפשרה של גרנית דמוי בטון התקבלה יפה.

הריהוט והתאורה, פרטים מעטים ורב-תכליתיים, תוכננו לעשות שימוש מושכל בחלל הקטן. שולחן אחד משמש כשולחן קפה, הנפתח לשולחן אוכל. מראה רוחבית מעל הספה מטעה את העין לתפוס את החדר לגדול מכפי שהוא באמת ומנורה עומדת במקום מנורה תלויה מאירה את אזור הישיבה. כל אלה חוסכים מקום ושומרים על מינימליזם, שתורם לתחושת המרחב.

מלבד במרפסת הסגורה, השארנו את הזכוכית החלבית, שהתקינו הבעלים הקודמים בחלונות וכך מתקבלים לא רק הפרדה ויזואלית מהרחוב ומהשכנים, אלא גם סינון של האור ששוטף ברכות חמימה את הצבעוניות הבהירה באפור, ורוד ולבן. הוספתי עבודת אמנות רחוב במחיר מציאה, שאני מעריכה שערכה בשוק יעלה, עוד לפני שנראה בנפילת הבניין.

אז יצאה לנו דירה קטנה ומתוקה בכמה עשרות אלפי שקלים.  גם הלקוחה וגם אני מאוד מרוצות מהתוצאה. אז עכשיו – לא חבל להרוס?

1

צולם על ידי: איתי אבירן

2

צולם על ידי: איתי אבירן

3

 צולם על ידי: איתי אבירן

4

 צולם על ידי: איתי אבירן

5

 צולם על ידי: איתי אבירן

6

צולם על ידי: איתי אבירן

עשוי לעניין אותך

 
צור קשר

לקביעת פגישת ייעוץ:

שם*

דואר אלקטרוני*

טלפון